אלצהיימר – שלבי התפתחות המחלה

מעקב רפואי ארוך שנים אחר מאות אלפי חולים במחלת האלצהיימר אפשר זיהוי של מספר דפוסי התקדמות אופייניים של המחלה. בעזרת דפוסים אלה ניתן לצפות את התקדמות המחלה ותסמיניה, וכן לאבחן את דרגת חומרת המחלה בה נמצא החולה. אבחון הדפוסים מאפשר גם לקבוע מהו קצב התקדמות המחלה אצל כל חולה.

בהתאם לשיטה שפותחה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ניו-יורק ע"י פרופסור בארי רייזברג,  מקובל לחלק את התפתחות המחלה ל-7 שלבים. משך הזמן שאורך כל שלב עשוי להשתנות בין חולים, ובשלבים הראשונים החולים לרוב לא מאובחנים כלל כסובלים ממחלת אלצהיימר. כמו כן ייתכן דילוג על שלב או טשטוש הגבולות בין שלב אחד לאחר.

שלבי התפתחות האלצהיימר הם:

תפקוד תקין

המחלה כבר החלה להתפתח במוחו של החולה, אולם הוא אינו מראה עדיין סימפטומים, גם לא בבדיקה רפואית קפדנית. שלב זה עשוי לארוך בין 3 ל-20 שנים, על פי הערכות, והוא ניתן לזיהוי רק על ידי ניתוח שלאחר המוות של המוח.

הפרעות קוגניטיביות קלות מאוד

הפרעות קוגניטיביות קלות מספיק כדי שייחשבו לקשיים הקשורים בגיל, וגם בבדיקה רפואית לא יאובחן אלצהיימר. הן כוללות שכחה של שמות או מיקום של חפצים כגון משקפיים או מפתחות. לרוב גם הסביבה הקרובה לא תבחין בקשיי החולה.

הפרעות קוגניטיביות מתונות

חלק מהחולים יאובחנו בשלב זה. ההפרעות כבר ניכרות לסביבה הקרובה, לרוב קולגות ובני משפחה, והן כוללות בעיות זיכרון וריכוז. שלב זה מאופיין בבעיות כגון קושי בקליטת מידע חדש, בעיות במציאת השם הנכון או המילה הנכונה לתאר חפץ, קושי בתכנון לטווח רחוק ועוד.

הפרעות קוגניטיביות בינוניות

בשלב זה ניתן לאבחן את החולים בעזרת שאלון מיני מנטל, והוא נחשב לשלב המוקדם של מחלת האלצהיימר. משלב זה צפויה תוחלת החיים של החולים לעמוד על כ4-6 שנים בממוצע. הקשיים כוללים קושי בביצוע משימות מורכבות, בעיקר כאלה הכוללות ארגון ותכנון (למשל- תשלום חשבונות או ארגון ארוחה) או בחישובים מתמטיים, פגיעה בזיכרון- גם של אירועים קרובים או של היסטוריה אישית, וכמו כן שינוי באישיות ובמצב הרוח שהופך את החולים למופנמים ושקטים יותר, בעיקר בסיטואציות חברתיות.

הפרעות קוגניטיביות בינוניות עד חמורות

שלב זה נחשב לשלב האמצע במחלת האלצהיימר. רוב החולים בשלב זה יזדקקו לעזרה לתפקודם היום יומי. קשיי הזיכרון בשלב זה כוללים חוסר יכולת של החולה לקבוע היכן הוא נמצא, מהי השנה או מהי כתובתו. כמו כן עשויים החולים להתקשות בהתאמת הבגדים לעונת השנה ובתפקוד באירועים חברתיים. רוב החולים בשלב זה עדיין מסוגלים לזכור את שמותיהם ואת שמות בני משפחתם הקרובה.

הפרעות קוגניטיביות חמורות

שלב זה מאופיין בהחמרת בעיות הזיכרון ותחילת שינוי משמעותי באופיו של החולה. חולי אלצהיימר בשלב השישי של המחלה יסבלו מהפרעות התנהגות מתקדמות ויזדקקו לעזרה יום יומית ברוב פעולותיהם. החולים בשלב זה יתקשו בשליטה בסוגרים, יזדקקו לעזרה בהתלבשות (עלולים ללבוש פיג'מה או לא ללבוש מכנסיים כלל, למשל, טרם צאתם מהבית), וירבו לשוטט וללכת לאיבוד. שינויי האופי כוללים התנהגות פרנואידית, מחשבות שווא, הזיות והתפרצויות זעם. להרחבה: מניעת שוטטות אצל חולי אלצהיימר.

הפרעות קוגניטיביות חמורות מאוד

שלב זה נחשב לשלב המאוחר והסופי של מחלת האלצהיימר. החולים נטולי יכולת להגיב לסביבה, לדבר או לשלוט בתנועתם. ההפרעות מתבטאות בין היתר בחוסר יכולת לחייך, לעמוד או לשבת ללא עזרה, להחזיק את הראש זקוף ואף לבלוע, ובסופו של דבר חוסר התנועה מוביל גם לניוון שרירים. באופן מובן החולים בשלב זה זקוקים לעזרה בכל פעולותיהם, כולל אכילה או ישיבה.

אם כך, ניתן לראות כי קיימת חשיבות רבה לאבחון מוקדם של אלצהיימר. בדיון חשוב שנערך לאחרונה בארה"ב, נקבעו הנחיות חדשות לאבחון אלצהיימר, הקובעות כי אבחון מוקדם של המחלה הינו הכרחי.

ראו גם:

להנגיש את סביבת המחיה לחולי אלצהיימר: ממעלון ומעלית הידראולית ועד מדרגוני כיסא ומדרגוני משטח

זיהוי מוטציות גנטיות הגורמות לאלצהיימר בגיל מאוחר

    קבלו יעוץ אובייקטיבי בחינם בנושא מעבר לדיור מוגן

    לייעוץ טלפוני חינם התקשרו

    077-7715476

    או מלאו את הפרטים:









    הרשמה מאובטחת. פרטיך נקלטים ליצירת קשר תוך כדי שמירה על פרטיותך.

    חייגו עכשיו צרו קשר