הפרעה קוגניטיבית קלה

הפרעה קוגנטיביתהרמה הקוגניטיבית היא היכולת שלנו לבצע פעולות שונות הקשורות לפעילות מוחית כמו זיכרון, התמצאות במרחב, פעילות מחשבתית, תהליך למידה וכו'. תופעה נפוצה בקרב קשישים היא ירידה ברמה הקוגניטיבית, שמתבטאת בעיקר באובדן הזיכרון – עד 75% מהקשישים מדווחים על ירידה ביכולת הזיכרון, וקושי רב בשימוש בו.

החשש הגדול מפני הפרעה קוגניטיבית היא התדרדרות המצב לדמנציה או אלצהיימר. עם זאת, רק אחוז קטן של כ-8% מהקשישים בעלי בעיות זיכרון יסבלו בעתיד מאלצהיימר. בנוסף, לא כל מצב של אבדן היכולת הקוגניטיבית ובעיות זיכרון קשור לדמנציה, ויש להפריד בין הפרעות קוגניטיביות שקשורות לזיקנה לעומת הפרעות קוגניטיביות שקשורות לתחילתה של דמנציה.

מהי הפרעה קוגניטיבית קלה?

הפרעה קוגניטיבית קלה (Mild Cognitive Impairment) היא מצב המאובחן כאשר אנשים סובלים מרמה קוגניטיבית ירודה שאינה תואמת את המצופה מהם. מדובר על הגבול בין ירידה קוגניטיבית תקינה שנגרמת בגלל הזדקנות לבין דמנציה. הפרעה קוגניטיבית קלה מוגדרת כבעיה קוגניטיבית שלא פוגעת בתפקוד היום-יומי והאדם הסובל ממנה מצליח לתפקד באופן יחסית תקין.

אבחון

באופן כללי, אבחנת הפרעה קוגניטיבית קלה מבוססת על 5 קריטריונים הכוללים: תלונות של קרוב על הפרעת זיכרון, התדרדרות מצב הזיכרון עם השנים, תפקוד קוגניטיבי כללי תקין, תפקוד יום-יומי תקין וחוסר אבחנה של דמנציה. דמנציה מאובחנת על פי קריטריונים אחרים, ולעומת הפרעה קוגניטיבית קלה היא בעלת השפעה מכרעת על חיי היום יום.

סוגים

בתוך אבחנת הפרעה קוגניטיבית קלה ניתן לחלק את הבעיה ל- 3 סוגי הפרעות: הפרעה קוגניטיבית קלה אמנסטית בה עיקר הפגיעה היא בזיכרון, הפרעה קוגניטיבית קלה רבת תחומים – בה נפגעים רבדים קוגניטיבים שונים בנוסף לבעית הזיכרון והפרעה קוגניטיבית קלה בתחום יחיד שאינה קשורה לזיכרון בה נפגע תחום אחד בלבד אך אין פגיעה בזיכרון.

במקרים רבים לאחר אבחנת סוג ההפרעה, ניתן גם לאבחן את מקורה על מנת לאפשר טיפול יעיל יותר. הפרעה קוגניטבית קלה ניוונית נגרמת על ידי ניוון תאי המוח והסינפסות כתוצאה מהתקדמות הגיל, הפרעה ווסקולרית נגרמת בעיקר על ידי טרשת עורקים ומובילה לאספקת דם לקויה לרקמת המוח ובכך לירידה בתפקודו. בנוסף, הפרעה קוגניטיבת קלה עלולה להיגרם כתוצאה מטראומה או ממצב נפשי גרוע.

גורמי סיכון

להפרעה קוגניטיבית קלה גורמי סיכון שונים, המשפיעים על גיל הופעת ההפרעה ועל חומרתה. הגיל המבוגר הוא ללא ספק אחד מגורמי הסיכון המשמעותיים ביותר להפרעה קוגניטיבית קלה. מעל גיל 75 הסיכון למחלה הולך וגובר ושילוב של גורמי הסיכון השונים עם גיל גבוה רק מחמיר את הסיכון לחלות.

מצב בריאותי גרוע ושמירה על אורח חיים לא בריא הם גורמי סיכון חשובים מאוד להפרעה קוגניטבית קלה. יתר לחץ דם וסכרת עלולים לגרום לשינויים פתולוגיים ברקמת המוח ולהפרעה ווסקולרית בזרימת הדם אל רקמת המוח. שילוב של דלקת המבוטאת על ידי רמת CRP גבוהה ותסמונת מטבולית, עלולים גם כן להוביל להפרעה קוגניטיבית קלה. ניתן לסכם שהשמנת יתר וחוסר פעילות גופנית תורמים באופן משמעותי מאוד להתפתחות הפרעה קוגניטיבית קלה.

בנוסף, חבלות ראש מרובות שמאפיינות יוצאי צבא או כדורגלנים לצד רמת השכלה נמוכה נחשבים גם כן לגורם סיכון למחלה, כפי שהוכח במחקר שנעשה לאחרונה בארה"ב שמצא כי פגיעה מוחית טראומטית מגדילה את הסיכון לדמנציה.

מבחינה חברתית, חיי חברה לא תקינים הכוללים מיעוט של פגישות עם אנשים אחרים ומצב נפשי ירוד עלולים גם כן להוביל להתדרדרות מהירה יותר של המצב הקוגניטיבי.

טיפול ומניעה

למרות שקיימים מספר סוגים של טיפולים תרופתיים, הטיפול המומלץ ביותר כנגד הפרעה קוגניטיבית קלה הוא מניעה. קל מאוד להימנע מגורמי הסיכון השונים על ידי הקפדה על פעילות גופנית, תזונה נכונה אורח חיים בריא, ואימון מוחי לשיפור התפקוד הקוגנטיבי המתבטא בין היתר בלמידה וקריאה, החשובים לא רק בגיל השלישי, אלא לכל אורך החיים.

    קבלו יעוץ אובייקטיבי בחינם בנושא מעבר לדיור מוגן

    לייעוץ טלפוני חינם התקשרו

    077-7715476

    או מלאו את הפרטים:









    הרשמה מאובטחת. פרטיך נקלטים ליצירת קשר תוך כדי שמירה על פרטיותך.

    חייגו עכשיו צרו קשר