אלצהיימר היא אחת המחלות הקשות והמפחידות ביותר המאפיינות בעיקר את גיל הזהב. המחלה גורמת לפגיעה קוגניטיבית קשה, שמתבטאת בתחילה בעיקר בתפקוד לקוי של הזיכרון, והולכת ומתפשטת לתפקודים קוגניטיביים נוספים, כגון היכולת להבין ולהפיק שפה, היכולת לתכנן ולקבל החלטות, היכולת לנהל יחסים אנושיים ובין אישיים עם מכרים וקרובי משפחה ואפילו היכולת לזהות את אותם אנשים מוכרים.
אלצהיימר מתפתחת בקצב שונה אצל חולים שונים במשך השנים, אך יכולות שאובדות, לעולם אינן חוזרות עוד. ההידרדרות הקוגניטיבית נגרמת כתוצאה מהתנוונות ומוות של תאי עצב באזורים מסוימים במח – תאים הפועלים באמצעות נוירוטרנסמיטר בשם אצטיל כולין.
בניגוד לרקמות עור, שריר ועוד, הגוף אינו יודע לתקן ולהחליף רקמות מח שנפגעות. גם הרפואה אינה יודעת לעשות זאת, וכך נגזר על אנשים שלוקים במחלה להמשיך לסבול מהידרדרות קוגניטיבית, שאין דרך לתקנה או למנוע אותה, עד למותם.
מחקרים על אלצהיימר
למרות שאין תרופה לאלצהיימר, ושההתערבות הרפואית האפשרית היחידה היא לצורך עיכוב התפתחות המחלה בשלביה הראשונים (באמצעות תרופות המגבירות את נוכחות האצטיל- כולין במח), ולמרות שאפילו לא יודעים מה גורם לתחילתו של התהליך הניווני במח, חוקרים מתמקדים במציאת גורמי סיכון וגורמי חיסון למחלה.
מחקר ישראלי מצא כי חלק מצמח הקינמון המכיל חומר הנקרא CEppt, הוא בעל השפעה מעכבת על התפתחות הדמנציה. אחד המסלולים בהם מתפתחת מחלת האלצהיימר הוא ביצירת הצטברויות של חלבונים בשם עמילואידים סביב תאי המח.
המחקר מצא כי לקינמון יש יכולת למנוע התפתחות והצטברות של מולקולות עמילואידיות, ולכן יש לו השפעה מעכבת על התפתחות המחלה. החוקרים הצליחו לבודד את המולקלולה המדויקת בתוך החומר אשר משפיעה על המולקולות העמילואידיות. אך בדומה למתרחש בתרופות טבעיות אחרות, כאשר משתמשים רק במולקולה זו, ללא כל ההרכב של הקינמון, ההשפעה שלה על הגורמים למחלת האלצהיימר מתמעטת ואף נעלמת.
קינמון ואלצהיימר – מהלך המחקר
הרעיון בביצוע המחקר לגבי קינמון ואלצהיימר התעורר לאחר שהחוקרים מצאו שלקינמון השפעות חיוביות על מחלות שונות, ועל וירוסים שונים. כך למשל נמצא בעבר כי לקינמון השפעה חיובית על וירוס השפעת, ובאוניברסיטת תל אביב כבר רשמו פטנט ב-2004 על הקינמון כתוסף מזון המונע הדבקות בשפעת ובוירוסים עונתיים נוספים.
במעבדה גודלו עכברים וזבובים שהוחדרו בהם מוטציות גנטיות הגורמות להתפתחות אלצהיימר בגיל צעיר. במשך ארבעה חודשים, הוכנסה אבקת קינמון שהופקה ממקלות קינמון בתוך מי השתייה של בעלי החיים. כאשר בדקו את התנהגותן של החיות, הסתבר שהמחלה לא התפתחה אצלם כפי שנראה אצל בעלי חיים שלא צרכו את הקינמון.
בנוסף, בדקו החוקרים השפעה של קינמון על מולקולות עמילואידיות שיוצרו בתוך מבחנות. גם ניסוי זה העלה כי הקינמון מסוגל אפילו לפרק מולקולות עמילואידיות שכבר נוצרו, ולמרות שהדבר עוד לא נבדק על בעלי חיים או חולים אמיתיים, עובדה זו מעוררת תקווה לאפשרות לפתח טיפול מסייע כאשר המחלה כבר התחילה להתפתח.
קינמון – יתרונות
הגילוי שקינמון מסייע במניעת המחלה, ואולי אפילו בטיפול באלצהיימר מעודד במיוחד, בעיקר כי מדובר בחומר טבעי וזמין ולא בחומר סינטטי שפותח במעבדה. הקינמון הוא זול וזמין, ורבים יסכימו- גם טעים. מכיוון שמדובר בחומר טבעי, לא צפויות להתגלות תופעות לוואי משמעותיות.
קינמון – חסרונות
למרות האמור לעיל, יש לקינמון גם השפעות שליליות על הגוף, שחייבים לקחת אותן בחשבון- בעיקר בהקשר של צריכת יתר. כמויות גדולות מידי של קינמון יכולות לגרום לנזקים משמעותיים בכבד, לכן מומלץ לא לצרוך יותר מ- 10 גרם קינמון ביום.
נוסף למחקר הנדון במאמר שלפנינו, העוסק בעילות הקינמון בעיכוב מחלת האלצהיימר, נעשו מחקרים נוספים הבודקים את השפעתם של משתנים נוספים על אלצהיימר, בין המשתנים שנבדקו נמצא כי: התרופה איבופרופן מפחיתה את הסיכון לאלצהיימר, אלכוהול מפחית את הסיכון לדמנציה( על אף חסרונותיו האחרים), שמן קוקוס מעכב אלצהיימר ועוד ממצאים נוספים.
האם ואיפה אפשר לעשות את הניסוי הזה?