אימון מוחי לשיפור התפקוד הקוגניטיבי

אימון מוחיהמוח האנושי בנוי מרשת של נוירונים המחברת בין תאי מוח שונים, הנקראים גם תאים אפורים. בזכות הקשרים האינסופיים הללו, מתאפשרת פעילות המוח שמאפשרת לנו לבצע את הפעילויות הפשוטות ביותר ואף המורכבות ביותר. תהליך הלמידה מבוסס על יצירת קשרים כאלה, הנקראים סינפסות.

יצירת הקשרים מאפשרת תקשורת והעברת מידע בין תאים שונים, על מנת ליצור תיאום מושלם בין חלקי המוח השונים ולהביא לביצוע הפעולה השונה באופן תקין. ככל שהפעולה הנלמדת מורכבת יותר, כך המוח נדרש לסינפסות רבות יותר וקשרים מסועפים יותר, ולכן גם תהליך הלימוד קשה יותר. לעומת זאת, עם השנים מתרחשת התנוונות טבעית של הקשרים האלה, שמתבטאת באבדן הדרגתי של היכולת הקוגניטיבית, המתבטאת בתחילה בהפרעות קוגניטיביות קלות עד חמורות מאוד, האופייניות למחלת אלצהיימר.

המוח הגמיש

"המוח הגמיש" הוא כינוי שנתנה הרפואה ההוליסטית למוח בזכות יכולותיו להשתנות בתהליכי הלמידה השונים שהוזכרו. גמישות זו מאפשרת את כל תהליכי הלימוד, המתבטאת בייצור סינפסות וקשרים בין תאים שונים.

תהליך הלימוד הטוב ביותר מתבצע בגילאי הילדות, ובשנים אלה יצירת הקשרים השונים במוח מתבצעת בצורה הטובה ביותר. בגילאי הזהב לעומת זאת, תהליכים אלה הופכים לאיטיים יותר, ואפילו פעולות פשוטות כמו זיכרון הופכות לקשות באופן משמעותי.

הטענה היא שעם השנים, גמישות המוח הולכת ויורדת בגלל אבדן תאים אפורים, הרס סינפסות ומחלות ניווניות כמו דמנציה או אלצהיימר. כתוצאה מכך היכולת הקוגניטיבית יורדת גם כן וכך גם הזיכרון והיכולות ללמוד ולבצע פעולות פשוטות – מצב האופייני לאנשים קשישים.

איך קשור אימון מוחי לגמישות המוח?

כמו כל דבר בחיים, גם את גמישות המוח ניתן לשפר על ידי אימון די פשוט. באמצעות גירויים שונים כמו תהליכי למידה, שיחות, קריאה ועבודות יד ניתן לשפר את גמישות המוח על ידי יצירת סינפסות חדשות וקשרים חדשים.

כתוצאה מכך, היכולת הקוגניטיבית משתפרת, או לפחות מפסיקה להתדרדר. בנוסף, מחקרים שונים הראו ששילוב של פעילות גופנית עם אימון קוגניטיבי משפר את גמישות המוח בצורה טובה יותר בגלל הגברת הפעילות התאית במוח כתוצאה מהפעילות הגופנית, ולכן גם הפעילות הגופנית חשובה לא פחות.

הגישה ההוליסטית

הגישה ההוליסטית תומכת מאוד באימון מוחי לצורך גמישות המוח. לפי הגישה, יש צורך בביצוע אימון קוגניטיבי מסוגים שונים, כלומר, לפתח יכולות קוגניטיביות בטווח רחב יותר. בנוסף, יש צורך לבצע אימונים ממוקדים לפי צרכי החולה, כמו לדוגמא אימוני שפה או אימונים חברתיים.

סוגי אימון נפוצים נוספים הם אימון לשיפור הקשב והריכוז ופסיכותרפיה, ובאופן כללי מומלצת אינטרקציה עם אנשים על בסיס יום יומי על מנת לשמור על צלילות לאורך שנים.

אימון מוחי – מחקרים

מבחינת המחקרים האקדמים, הדעות לגבי חשיבות האימון המוחי בשיפור היכולת הקוגניטיבי חלוקות. מניתוח גדול של מאמרים רבים שפורסם בכתב עת סקנדינבי, עלה כי אימון מוחי אכן שיפר את רמתם הקוגניטיבית של חולי אלצהיימר. לעומת זאת, המגזין החשוב Nature פרסם מחקר אחר הגורס כי אימון מוחי חסר חשיבות רבה, והשיפור המושג הוא בגלל שיפור ספציפי בתחומים המאומנים בלבד ולא חל שיפור קוגניטיבי כללי.

מחקרים בתחום הזיכרון מראים שאכן קיים שיפור בתחום, אך גם בנוגע למחקרים אלה קיימות חילוקי דעות רבות, בעיקר מפני שקשה מאוד לבדוק באופן אובייקטיבי שיפור בתחום כה רגיש.

הבעיה המתודולוגית בתחום המחקרים הקוגניטיביים היא בעיה גדולה, וחוקרים רבים מנסים למצוא בסיס השוואתי אובייקטיבי מספיק כדי להוכיח את טענתם, אך כמו בתחומים רבים בחקר המוח גם בתחום זה עדיין קיימת דרך ארוכה עד להבנה מלאה ומוחלטת של הנושא.

    קבלו יעוץ אובייקטיבי בחינם בנושא מעבר לדיור מוגן

    לייעוץ טלפוני חינם התקשרו

    077-7715476

    או מלאו את הפרטים:









    הרשמה מאובטחת. פרטיך נקלטים ליצירת קשר תוך כדי שמירה על פרטיותך.

    חייגו עכשיו צרו קשר