אילו שירותים וטיפולים ממתינים לתשושי נפש בבתי דיור מוגן?

מוסדות דיור מוגן מציעים ברובם איכות חיים גבוהה עבור דייריהם. למרות התפיסה המקובלת לפיה מוסדות אלו פונים בעיקר לקשישים עצמאיים, בפועל חלק גדול מהמוסדות יכול להיות ביתם של קשישים ברמות תפקוד שונות – כולל חולי אלצהיימר. אלו משתייכים לקטגוריה של תשושי נפש, כלומר, קשישים שהתפקוד הקוגניטיבי שלהם יורד בצורה משמעותית (גם אם התפקוד הפיזי יכול להישאר גבוה). אז מהו המענה שמספקים מוסדות הדיור המוגן עבור תשושי הנפש למיניהם?

על דיור מוגן לתשושי נפש

תשושי נפש זקוקים לסיוע מקיף בהשוואה לקשישים עצמאיים, וזה בא לידי ביטוי בשירותים שהם עשויים לקבל בבית הדיור המוגן בו הם שוהים. זה מתחיל עם הטיפול האישי, הניתן על ידי מטפלים מטעמו של בית הדיור המוגן או לחלופין על ידי מטפל צמוד שהדייר מביא עמו (נושא סבוך יותר, אבל אפשרי בהחלט).

המטפלים אמורים להעניק לקשישים את הסיוע הנדרש בביצוע פעולות שונות לאורך היום והלילה, למשל רחצה, האכלה, הלבשה או התניידות. השירותים מותאמים ליכולת התפקוד הנוכחית של הקשישים, כאשר יכול בהחלט להיות מצב בו הם הופכים למקיפים יותר כאשר יכולת התפקוד של האדם המבוגר יורדת עם התקדמות מחלת האלצהיימר. בהקשר הזה חשוב לראות האם המוסדות יכולים להציע מענה במצב בו התפקוד של הקשיש הולך ומידרדר עם השנים, למשל מעבר למחלקה המספקת טיפול צמוד אפילו יותר.

קשישים תשושי נפש, ובפרט חולי אלצהיימר, עלולים להימצא בסכנה. המחלה טומנת בחובה תסמינים דוגמת בלבול, בעיות זיכרון ושיכחה, חוסר אוריינטציה בזמן ובמרחב או כושר שיפוט לקוי. השגחה של צוות המקום בשעות היום והלילה, לעיתים אפילו השגחה צמודה, הופכת בתנאים האלו להכרח של ממש בחלק מהמקרים.

לצד זה חשוב להזכיר כי בעת חיפוש של דיור מוגן יש לוודא כי קיימים שירותים שונים שמקבלים הדיירים במסגרת השהות בדיור המוגן, למשל מענה רפואי, פרא רפואי, סיעודי, עזרה סוציאלית ולעיתים גם טיפולים אלטרנטיביים, שעשויים להיות מועילים במיוחד בהתמודדות עם מחלת האלצהיימר.

תשושי נפש לא צריכים לוותר על איכות החיים בגיל השלישי

מוסדות דיור מוגן רבים מציעים איכות חיים גבוהה במיוחד עבור הדיירים, לא משנה מה רמת התפקוד שלהם. תשושי הנפש המגיעים אל בית האבות יכולים לקבל את כל השירותים להם הם זקוקים, כפי שתיארנו מעלה, ובמקביל ליהנות מתנאי המגורים שמציע עבורם בית הדיור המוגן. הם יכולים להשתמש בתשתיות הקיימות בבית הדיור המוגן (במקרים שונים אפילו חדר כושר, מתחם ספא וחדר מחשבים), לקחת חלק בפעילויות המוצעות בשעות הפנאי, להשתתף בחוגים רלוונטיים לאדם המבוגר ועוד.

כמה זה עולה?

לכל מוסד המיועד לגיל הזהב יש את התמחור משלו, שגם עשוי להשתנות בין חדרי המגורים השונים בו ובהתאם לשירותים הספציפיים שהאדם המבוגר מקבל. ברוב המקרים אפשר עם זאת להצביע על כמה מאפיינים משותפים הנוגעים לרוב מוסדות הדיור המוגן בישראל. הראשון שבהם הוא שהמחיר הנגבה מהדיירים עשוי להיות גבוה בהשוואה לבתי אבות, הן מכיוון שמוסדות דיור מוגן מציעים איכות חיים גבוהה יותר וגם כי החלק הארי של מוסדות הדיור המוגן הפועלים בישראל הם פרטיים.

שאלה נוספת שבוודאי תישאל נוגעת לאפשרות המימון. קשישים בעלי מחלה כרונית או קשישים סיעודיים עשויים לקבל מימון מהמדינה, בהתאם לרמת התפקוד שלהם ולמגבלות שהם סובלים מהן. הבעיה היא שאפשרות המימון הזו אינה מוצעת במקרה של מוסדות דיור מוגן. החדשות המעודדות הן שיש בהחלט דרכים באמצעותן ניתן להפוך את הנטל הכלכלי למעט פשוט יותר, באמצעות שימוש בנכסים הקיימים של האדם המבוגר (למשל דירת המגורים הנוכחית שלו, במסגרת משכנתא הפוכה) או לחלופין גמישות במסלולי התשלום. בדרך זו האדם המבוגר יכול לבחור בצורת התשלום המתאימה לו ביותר.