דיכאון היא ההפרעה הנפשית הנפוצה ביותר בעולם, היא מתאפיינת בירידה במצב רוח, חוסר עניין בפעילויות החיים, שינויים בתיאבון ובשינה ועוד. אלצהיימר היא מחלה ניוונית של תאי המוח הגורמת לתפקוד לקוי של המרכזים הקוגניטיבים במוח ומובילה לירידה בזיכרון, הפרעות התנהגות והפרעות בהליך חשיבה תקין.
מחקרים אחרונים הצליחו להוכיח כי קיים קשר חזק בין שני מצבים, ואף הגיעו למסקנות נוספות שמצביעות על הקשר בין דיכאון לאלצהיימר.
השפעה קוגניטיבית
דכאון בחולי אלצהיימר יכול להפחית בצורה משמעותית את התפקוד הקוגניטיבי של החולה. הקשר בין שתי הבעיות מראה קורולציה כה גבוהה, שיתכן ובזמן הקרוב יגדירו דכאון קליני כגורם המעלה את הסיכון ללקות באלצהיימר. נמצא כי לאנשים הסובלים מדכאון קליני לאורך שנים יש סיכוי של פי שניים יותר ללקות בסוג דמנציה זה.
תאי מוח מתים
מחלת האלצהיימר מאופיינת בכך שבתהליך פרוגרסיבי, מצטברים גושישי חלבונים הנקראים אמילוידים בתוך תאי המוח. הצטברות החלבונים מובילה למוות של התאים וליצירת משטחים של תאים מתים במוח הנקראים plaques נמצא כי אצל אנשים הסובלים מהפרעות של דיכאון ומאלצהיימר בו זמנית , הצטברות החלבונים הללו גבוהה יותר.
במחקרים אשר נעשו על אוכלוסייה הסובלת מדיכאון אך אינה מאובחנת כסובלת מתסמונת דמנציה כלשהי, נמצאו שינויים ניוונים בתאי המוח אשר קיים דמיון ביניהם ולבין השינויים המתרחשים במחלת האלצהיימר.
במחקרים אשר נעשו על אוכלוסייה הסובלת מדיכאון, אך אינה מאובחנת כסובלת מדמנציה כלשהי, נמצאו שינויים ניוונים בתאי המוח אשר קיים דמיון ביניהם ולבין השינויים המתרחשים במחלת האלצהיימר.
חוסר איזון כימי
כיום ידוע כי דכאון מעבר להיותו הפרעה נפשית, נובע מבעיה גופנית של חוסר איזון כימי במספר חומרים המועברים בין איזורים שונים במוח. חומרים אלו נקראים חומרים מקשרים או במינוח רפואי נוירוטרנסמיטורים (neurotransmitters), הם משוחררים מקצות עצבים ולמעשה גורמים לתקשורת תקינה בין עצבים במוח ולכן בין מרכזים שונים האחראים לפעילות שוטפת של מערכת העצבים.
שניים מחומרים אלו הנמצאו כלוקים בחסר במצב של דכאון הם סרטונין ונוראדרנלין. סרטונין ידוע כחומר המסייע הן בתפקוד הליך הזיכרון התקין והן באיזון מצב הרוח, לכן יתכן והירידה בחומר זה עלולה להוביל בו זמנית להיווצרות של דכאון ושל דמנציה. גם במחקרים אשר נעשו על החומר נוראדרנלין נראה כי קיימת ירידה ברמה שלו בשני המצבים. הפגיעה העיקרית הנוצרת ממחסור בנוראדרנלין היא ירידה ביכולות הלמידה.
קורטיזול ודיכאון
הורמון נוסף אשר נחקר הוא הקורטיזול. קורטיזול מופרש מבלוטת יותרת הכליה במצבים של מתח ומועקה, זאת במטרה לשמור על תפקוד תקין של הגוף. בשלבים ההתחלתיים של מחלת אלצהיימר בה החולים עדיין מודעים למצב בו הם נמצאים, תחושת הדיכאון שלרוב תלווה אותם תוביל להפרשה מוגברת של קורטיזול.
כאשר מצב זה קורה לאורך זמן ירד מנגנון הוויסות של הפרשת הורמון זה והוא יכול לפגוע באיזורים מסוימים במוח, אשר נפגעים גם ממחלת האלצהיימר (לדוגמא איזור הנקרא היפוקמפוס). על ידי כך תיגרם למעשה החמרה של המצב הקיים והפגיעה העצבית תהיה גבוהה יותר.
הקשר בין גודל המוח ואלצהיימר אינו היחידי שנבדק על ידי מחקרים. קשרים נוספים נבדקו לאורך השנים הם: כולסטרול ואלצהיימר, גודל המוח ואלצהיימר וכן השמנת יתר ודמנציה.
