מחקר מצא אסטרטגיה יעילה ולסייע בפיתוח של טיפול חדשני למחלת אלצהיימר

בשנים האחרונות מתפרסמות יותר ויותר ראיות התומכת ברעיון שהמערכת החיסונית אשר אמונה על ההגנה מפני חדירה של גורמים זרים, ממלאת דווקא תפקיד הפוך בהתהוות של מחלת האלצהיימר. אם כי התפקיד המדויק של מערכת החיסון נותר בגדר תעלומה.

מחקר חדש של אוניברסיטת דיוק (DUKE) אשר עשה שימוש בעכברי מעבדה מעלה תצפיות מעניינות כי במחלת אלצהיימר תאי חיסון מסויימים, מתחילים לצרוך באופן מוגבר רכיב תזונתי חשוב, ארגינין. חסימתו של תהליך זה באמצעות שימוש במולקולות זעירות מנע את היווצרותם של הפלאקים במוח, תופעה האופיינית למחלה והגורמת לאובדן זכרון ופוגעת ביכולת הקוגניטיבית של האדם. המחקר פורסם בכתב העת Journal of Neuroscience ועורר תשומת לב רבה בקהילת החוקרים והרופאים העולמית.

החוקרים מאמינים כי בסופו של דבר מחקר מסוג זה עשוי לקדם אסטרטגיה יעילה ולסייע בפיתוח של טיפול חדשני למחלת אלצהיימר. אם אכן צריכת הארגינין היא חלק משמעותי מהתהוות המחלה, חסימתה עשויה לדכא את המחלה.

שינויים בולטים במוחם של חולי אלצהיימר

המחלה מותירה את חותמה במוחם של חולי אלצהיימר בשני אופנים בולטים המהווים את סימני ההיכר – הצטברות של חלבונים היוצרים פלאקים עמילואידיים וגושי סיבים. שינויים אלה במוח ושקיעה של חלבונים מחלישים את הקשרים בין הנוירונים וכך יותר ויותר תאי עצב מתים. פגיעה וירידה במספר הנוירונים מובילה לירידה ביכולת הקוגניטיבית ולאובדן זכרון.

תיאור ההליך

במסגרת המחקר, המדענים השתמשו בעכברים מסוג CVN-AD. קומץ גנים בחומר התורשתי של העכברים הוחלף באופן כזה שידמה את מערכת החיסון האנושית לצורך המחקר. מוחם של עכברים אלה בהשוואה לעכברי מעבדה מסוגים אחרים, הציגו מאפיינים הדומים למאפייני מחלת האלצהיימר בבני האדם. בבדיקות שנערכו נמצאו פלאקים, גושי סיבים, בעיות זכרון וירידה בתפקוד העכבר. כמו כן, הוצג אובדן משמעותי של תאי עצב. מחקר זה אפשר לצוות המחקר לעקוב אחר השינויים במוח של עכברי CVN-AD במשך שנים רבות ונתן לחוקרים הזדמנות להבין את התהוות המחלה.

החוקרים ראו כי רוב הרכיבים של מערכת החיסון נותרו כשם שהיו לפני הניסוי אולם סוג מסויים של תאי חיסון הפעיל במוח שנקרא מיקרוגליה, והמוכר בתור הרכיב אשר משתנה בשלבים המוקדמיים של המחלה הציג שינויים. בחוקרים איתרו מולקולות CD11c המצויות על פני שטח התאים. בהמשך בודדו את התאים וניתחו את דפוסי הפעילות של החומר התורשתי בתאים.

החוקרים איתרו פעילות מוגברת של גנים הקשורים לדיכוי מערכת החיסון בתגובה לשינויים שעורורו במוחם של העכברים בניסוי. ממצאים אלה הפתיעו את החוקרים שכן לטענתם, דיכוי של מערכת החיסון היא לא מנגנון שנחשב לכזה התורם להתהוות של מחלת האלצהיימר.

בעבר נהוג היה לחשוב כי דווקא שחרור מולקולות מסוימות במוח מעורבות בפעילות יתר של מערכת החיסון שכביכול פוגעת במוח.

ממצאי המחקר

הקבוצה תרה אחר חומרים כמו מיקרוגליה וארגינייז, אנזים שמפרק ארגינין. חומרים אלה התגלו בכמויות גדולות יותר באזורים במוח האחראיים על הזכרון. כמו כן באותם האזורים נצפה מוות של תאי העצב.

באמצעות השימוש בתרופה difluoromethylornithine הצליחו החוקרים לחסום את האנזים ארגינז טרם הופעת תסמיני המחלה בקרב העכברים.

המדענים ראו פחות מיקרוגליה CD11c שהתפתחו במוחם של העכברים ובמבדקי הזכרון הציגו העכברים תוצאות טובות יותר. מתוך כך הסיקו החוקרים כי אם חוסמים את התהליכים בהם חלה הפחתה בפעילות חומצות האמינו, ניתן להגן על העכברים מפני המחלה.

החוקרים מציינים כי מחקר זה פותח דלתות ועשוי בעתיד להציע פתרון תרופתי למחלת אלצהיימר על ידי דיכוי וחסימה של תהליכים התורמים להתהוות המחלה במוחם של בני האדם.