יתר לחץ דם ופעילות מוחית

יתר לחץ דם, הידוע בתור "הרוצח השקט", יכול לפגוע בסובלים ממנו בצורה קשה מאוד, גם מבלי שיסבלו מאירוע דרמטי וחד כמו למשל שבץ מוחי או התקף לב. כך לדוגמה יתר לחץ דם עלול לגרום להתפתחות של דמנציה ואלצהיימר.

כל אחד ואחד מאיברי הגוף שלנו תלוי באספקה תקינה של דם ולפיכך עשוי להיפגע כתוצאה מחוסר איזון בלחץ הדם, גם אם לא קיימת כלל מודעות לערכים הלא תקינים של לחץ הדם. אחד מהאיברים שנמצא בסיכון הגבוה ביותר לפגיעה הוא המוח.

יתר לחץ דם ופגיעה בזיכרון

במחקרים רבים נמצא כי יתר לחץ דם פוגע בתפקוד התקין של המוח ככל שהאדם מתבגר וגורם להחמרה של ההידרדרות הקוגניטיבית הטבעית, המהווה חלק אינטגרלי מתהליך ההזדקנות. באופן טבעי, במהלך ההזדקנות, מתרחשת ירידה הדרגתית ומתונה ביכולות הקוגניטיביות כשבין היתר מדובר בירידה ביכולת הזיכרון.

אם מדובר בירידה חמורה יותר מזו המצופה בהתאם לגילו של הנבדק, שעדיין לא מוגדרת כדמנציה (שיטיון), בדרך כלל ניתן לאבחן שהנבדק סובל מ-(MCI mild cognitive impairment) או "הפרעה קוגניטיבית קלה". מבוגרים שסובלים מ- MCI נמצאים בסיכון מוגבר לפתח דמנציה ולפיכך רבים תופסים את ההפרעה כמעין מצב מקדים של דמנציה.

יתר לחץ דם עלול לגרום לאוטמים שקטים בעורקי המוח, הנקראים בשפה המקצועית אוטמים לקונרים. אוטמים מסוג זה יכולים שלא לבוא לידי ביטוי מבחינה קלינית אך לאורך זמן כאשר מתרחשים עוד ועוד אוטמים לקונרים, עלולה להתרחש פגיעה מצטברת במוח שבסופו של דבר תבוא לידי ביטוי בדמנציה, הנקראת בהתאם: "שיטיון על רקע וסקולרי".

עלייה משמעותית בסיכוי ללקות בדמנציה

בשנים האחרונות נערכו מחקרים רבים שמצאו קשר בין יתר לחץ דם לבין מחלת האלצהיימר, שיטיון על רקע וסקולרי והפרעה קוגניטיבית קלה. לפי המחקרים נראה כי ככל שלחץ הדם גבוה יותר וככל שהבעיה נמשכת זמן רב יותר, כך הסיכוי ללקות במצבים השונים גבוה יותר בהתאם, כלומר שקיים קשר ישיר בין גובה לחץ הדם ומשך הבעיה לבין העלייה בסיכון.

רוב המחקרים שעוסקים בנושא זה מבוצעים בקרב קשישים וזאת כיוון שאוכלוסיית הגיל השלישי מהווה קבוצת סיכון להידרדרות קוגניטיבית ודמנציה. כך לדוגמה באחד המחקרים המקיפים ביותר שבוצעו בנושא זה, שבחן 2505 גברים בין גיל שבעים ואחד לתשעים וארבע, נמצא כי גברים שסבלו מלחץ דם סיסטולי מעל 140 מילימטר כספית, נמצאו בסיכון הגבוה משבעים ושבעה אחוז לפתח דמנציה בהשוואה לגברים שלחץ הדם הסיסטולי שלהם היה נמוך ממאה ועשרים מילימטר כספית.

עוד יש לציין כי הסיכון המוגבר אינו מוגבל לאוכלוסייה המבוגרת. כך למשל במחקר מפורסם שנערך בנושא זה, נמצא כי יתר לחץ דם גבוה קשור להידרדרות משמעותית בתפקודים הקוגניטיביים גם בבני שמונה עשרה עד ארבעים ושש.

האם ניתן למנוע את ההידרדרות הקוגניטיבית בעזרת טיפול מתאים?

במחקר שנערך באירופה, שבו נערכה השוואה בין חולים שסבלו מיתר לחץ דם שלא טופלו תרופתית לבין חולים שסבלו מיתר לחץ וכן טופלו עם תרופות לאיזון לחץ הדם, נמצא כי על ידי איזון לחץ הדם באמצעים תרופתיים, ניתן ליהנות מהפחתה של יותר מחמישים אחוז בסיכוי לדמנציה.

במחקר אחר, שנערך בארצות הברית, נמצא כי טיפול תרופתי לאיזון לחץ הדם מביא להפחתה של שלושים ושמונה אחוז בסיכוי לסבול מדמנציה כשבכל שנה נוספת של טיפול, הסיכוי פוחת בשישה אחוז נוספים.

לעולם לא מאוחר מדי

במחקר עדכני שנערך באיטליה, נמצא כי איזון של לחץ הדם במטופלים שסבלו מהפרעה קוגניטיבית קלה במשך לפחות שנתיים, מוביל לירידה של שמונים אחוז בסיכוי לסבול מאלצהיימר בהשוואה למטופלים שלא טופלו תרופתית לאיזון לחץ הדם (שסבלו מהפרעה קוגניטיבית קלה במשך שנתיים לכל הפחות כמובן). לאור זאת, ניתן לקבוע כי אף פעם לא מאוחר מדי להתחיל טיפול תרופתי לאיזון לחץ הדם, גם אם כבר החלה להתפתח הפרעה קוגניטיבית.