דמנציה עם גופיפי לואי
דמנציה היא מצב פיזיולוגי כרוני ופרוגרסיבי, בו הרס או מוות של תאים במח יוצר ירידה משמעותית בתפקודו הקוגניטיבי של החולה. דמנציה יכולה להגרם ממחלות שונות, הנפוצה שבהן היא אלצהיימר, או מפגיעות אחרות כגון שימוש בסמים פסיכו-אקטיביים.
הסימפטומים הנפוצים אצל חולים דמנטיים הם ירידה בתפקוד הזכרון, אובדן תחושת זמן והתמצאות במרחב, ירידה ביכולת לתכנן פעולות ולהוציאן לפועל, שינויים משמעותיים במצב הרוח יחד עם נטייה לעצבנות, כעסנות ופראנואידיות.
כל אלה גורמים לירידה משמעותית ביכולתו של החולה לטפל בעצמו (כולל צרכים יומיומיים בסיסיים, כגון הכנת אוכל ושמירה על תזונה סבירה, שמירה על היגיינה ועשיית צרכים באופן נשלט ועצמאי).
גופיפי לואי
אצל חלק מחולי דמנציה נמצאים בחלק מתאי המח גופיפים זעירים בגודל מיקרוסקופי. הגופים הללו נראים כמו פנינים קטנות, עגולות ולבנות והם נקראים גופיפי לואי (Lewy Bodies). גופיפי לואי הנפוצים דווקא אצל חולי פרקינסון, מחלה הנגרמת עקב הרס של תאים במח, אך בניגוד לדמנציה, התאים הנהרסים בפרקינסון נמצאים באיזור נמוך יותר של המח האחראי על תנועות ותיאום מוטורי ולא על תפקודים קוגניטיבים כמו אלה הנפגעים במצבים דמנטיים.
כיום עוד לא ידוע מה משמעות קיומם של גופיפי לואי במח, אך ההנחה הרווחת היא שהם מעידים על נסיון של תאי המח להתמודד עם נזק כלשהו שנגרם להם.
סימפטומים של דמנציה עם גופיפי לואי
אצל חולים דמנטיים שנמצאים אצלם גופיפי לואי, מופיעים בדרך כלל סימנים מוטוריים האופייניים לפרקינסון, בנוסף לסימנים הקוגניטיביים השייכים לפגיעה הדמנטית. ישנם שלושה סימפטומים עיקריים:
- נוקשות ואיטיות: מחקרים הוכיחו כי ישנן נקודות דימיון בין פרקינסון ודמנציה וכן, גם פה ניתן לראות כי כמו בפרקינסון, שריריהם של החולים נעשים נוקשים, ולא נרפים על מנת לאפשר תנועה (תנועה מחייבת כיווץ של שריר אחד והרפיה של השריר הנגדי לו). החולים נעשים איטיים בתנועותיהם, מתקשים לבצע פעילויות מוטוריות ועשויים אף לסבול מכאבי שרירים ועצמות.
- הזיות: החולים סובלים מחזיונות לא מציאותיים הדומים במהותם לחלומות בהקיץ, אך הם חיים יותר, וקשה יותר לחולים להבחין בינם לבין המציאות. יחד עם הירידה בתפקוד הקוגניטיבי הכללי, עשויים חזיונות השווא לגרום לעוד בלבול וחוסר התמצאות בזמן ובמרחב.
- שינויים מהירים בקשב, בריכוז, וביכולת התפקוד: בעוד שבמצבים דמנטיים רגילים נמצאים החולים במעין שגרה של יכולות תפקוד (שהולכות ומתדרדרות באופן איטי עם הזמן), אצל חולים עם גופיפי לואי נראה כי השינויים (לרעה ולטובה) ביכולת התפקוד ובשמירה על קשב מתרחשים במהירות, בקצב של שעות ואפילו שניות.
אבחון דמנציה עם גופיפי לואי
למעשה, אין לרופאים דרך לדעת בוודאות האם החולה סובל מדמנציה עם או בלי גופיפי לואי. הדרך היחידה לדעת בוודאות על קיומם של הגופיפים היא בבדיקה מיקרוסקופית של מוחו של החולה לאחר מותו. יחד עם זאת, מחקרים מראים שכאשר ניתן לאתר לפחות שניים מהסימפטומים שתוארו לעיל אצל חולי דמנציה, הסבירות למצוא במוחם גופיפי לואי לאחר מותם גבוהה יותר.
כמו כן, נערכים מחקרים נוספים למציאת דרך יעילה לאבחון דמנציה עם גופיפי לואי באמצעות שימוש בחוש הריח,שנפגע יותר אצל חולים עם גופיפי לואי.
חשיבות אבחון דמנציה עם גופיפי לואי
למציאת גופיפי לואי לפני מותו של החולה שתי משמעויות חשובות. ראשית, ישנן תרופות שמיועדות לטיפול בדמנציה, שעשויות לעזור לחלק מהחולים, אך לגרום למוות מהיר ופתאומי אצל חולים עם גופיפי לואי. כאלה הם התרופות הנוירולפטיות.
בנוסף, אבחון גופיפי לואי יוכל לעזור בהבנת משמעותם ותפקידם במח ואולי לקדם את מציאתה של שיטת ריפוי או האטה של תהליכים דמנטיים.