הפרעות שינה בקרב חולי אלצהיימר

הפרעות שינה בקרב חולי אלצהיימראלצהיימר היא מחלה שפוגעת בתאי המח. מכיוון שתאי המח הם תאים שאינם יודעים לחדש את עצמם (בניגוד, למשל, לתאי עור ותאים אחרים בגוף, שגם כשהם נפגעים יכולים להיווצר תאים חדשים במקומם), יוצרת המחלה פגיעה בלתי הפיכה בתפקודים הקוגניטיביים, הפיזיים והנפשיים של החולים.

המחלה פוגעת בעיקר באוכלוסייה הקשישה, והיא הגורם הנפוץ ביותר לדמנציה (שיטיון) בקרב קשישים.

למחלת האלצהיימר תופעות פרוגרסיביות רבות וקשות הכוללות פגיעה בזיכרון, פגיעה בתפקוד הקוגניטיבי, ירידה ביכולת התנועה, בלבול, שוטטות, ירידה ביכולת החולה לטפל בעצמו ועוד. ככל שהמחלה מתקדמת, כך זקוק החולה ליותר השגחה וטיפול מסביב לשעון, מכיוון שאינו יכול (או אינו זוכר) לטפל בעצמו, להתקין את ארוחותיו לדאוג להיגיינת גופו, וכן הוא עשוי לפגוע בעצמו.

אחת מהתופעות המוכרות במחלת האלצהיימר, המאפיינת כ-20% מהחולים נקראת "בעיית בין הערביים"- בשעות שאחרי השקיעה ואל תוך הלילה מתגברות תחושות הבלבול, החרדה ואובדן חוש ההתמצאות, ומלוות בחוסר שקט קיצוני.

כל אלה, וגם גורמים אחרים, יכולים להוביל להפרעות קשות בשינה. יש לציין שהפרעות השינה נפוצות בעיקר בשלב הביניים של המחלה, ונוטות להעלם ככל שמצבו של החולה מתדרדר.

גורמים להפרעות שינה בקרב חולי אלצהיימר

  • הפרעות בשעון הביולוגי –  אצל חולי אלצהיימר עשויה להיפגע המערכת ההורמונאלית (המכונה בלשון העם "שעון ביולוגי") ויוצרת הפרדה בין יום ולילה. באופן טבעי, בשעות הלילה מפריש הגוף הורמונים שונים מאשר בשעות היום, ביניהם הורמון גדילה והורמון שינה. כאשר מערכת זו נפגעת, לא מופרש הורמון שינה, והגוף בעצם לא "מבין" שמדובר בשעות לילה, ולכן קשה להירדם.
  • העדר הבדל מהותי בכמות האור – השעון הביולוגי וגם תחושת העייפות הסובייקטיבית מושפעת גם מהסביבה בה אנו נמצאים במהלך שעות היום. כאשר אנו נחשפים לאור יום ולשמש במשך היום ובלילה משתנה התאורה לחשכה או לתאורת חשמל, הגוף "לומד" להבחין בין היום ללילה. אצל חולי אלצהיימר רבים, שאינם מסוגלים להיות בחוץ ומבלים רוב שעות היום בבניינים סגורים בתאורה חשמלית, אין הבדלי תאורה בין יום ולילה ושוב הגוף עשוי להתבלבל.
  • הפרדה בין מציאות ודמיון –  אצל חולי אלצהיימר נפגעת היכולת להבחין בין מה שקורה באמת לבין דמיון, חלום או זיכרון רחוק. פגיעה זו גורמת לבלבול רב ואף לחרדה קשה. מבחינה זו, שינה יכולה להיות פשוט מפחידה מידי – הקשיש מתקשה לדעת האם הוא חולם או חי במציאות, לא יודע מה אמיתי ומה לא, ולכן מתקשה יותר להירדם.
  • בעיות פיזיות, כגון אי שליטה על הסוגרים (הגורמת לבריחת שתן, או לצורך להחליף חיתול) או כאבים שונים המפריעים לקשיש החולה לישון.
  • ירידה במספר שעות השינה הדרושות – זקנים באופן כללי, גם הבריאים, זקוקים לפחות שעות שינה מאשר ילדים ומבוגרים צעירים. מכיוון שאלצהיימר פוגע בעיקר בקשישים, יש המקשרים את הירידה בשעות השינה למחלה במקום לגיל.

הפרעות שינה – פתרונות

  • שינוי הרגלים: תכנון קבוע של שעות שינה במשך היום, פעילויות ייחודיות במשך היום (כלומר, הוצאת אנרגיה במשך היום, ו"שמירת" העייפות לשעות הלילה), ואפילו שינויים בתזונה (כגון הימנעות מסוכר וקפאין בשעות הערב והקדמת הארוחה שלפני השינה) עשויים להועיל בהפחתת קשיי השינה בשעות הלילה.
  • התערבות תרופתית: משככי כאבים ותרופות אחרות לטיפול בגורמים פיזיולוגיים שונים המפריעים בשינה, כמו גם תרופות ספציפיות כגון כדורי שינה (ואבן וכד') עשויים להוות פיתרון זמני או מתמשך.
  • שינוי סידורי שינה: ניתן לבחון אפשרויות נוחות יותר לשינה כגון שינה על כורסא, השארת תאורה מזערית או שינה בנוכחות אדם מוכר.

    קבלו יעוץ אובייקטיבי בחינם בנושא מעבר לדיור מוגן

    לייעוץ טלפוני חינם התקשרו

    077-7715476

    או מלאו את הפרטים:









    הרשמה מאובטחת. פרטיך נקלטים ליצירת קשר תוך כדי שמירה על פרטיותך.

    חייגו עכשיו צרו קשר