הקשר בין אלצהיימר ורמת השכלה
מחלת האלצהיימר היא מחלה קשה וניוונית של המוח שהוא מערכת העצבים המרכזית. המחלה מקושרת בייחוד לזקנה ולגיל המבוגר, אולם היא יכולה להופיע גם בגילאים צעירים יותר. הניוון המוחי הוא איטי ומתמשך ומתאפיין בירידה קוגניטיבית.
הביטוי המוכר והנפוץ ביותר של מחלת האלצהיימר הוא אובדן הזכרון לטווח קצר וארוך. פרט לכך ישנה גם ירידה ביכולת ההתמצאות, יכולת החשיבה, הסקת מסקנות ולבסוף גם ביכולות מוטוריות כמו הליכה ושליטה על סוגרים.
מחלת האלצהיימר נחשבת כמחלה רב גורמית. טרם נמצא גורם יחיד הגורם להתפתחותה. מסיבה זו המדע מנסה כל הזמן למצוא דרכים לעכב או למנוע התפתחות מחלת אלצהיימר. בין הגורמים המשפיעים על אלצהיימר ניתן למנות מין (המחלה נפוצה יותר בקרב נשים), גיל, גורמים גנטיים ותורשתיים, מחלות שונות, איכות חיים וכן רמת השכלה.
רמת ההשכלה ואלצהיימר
שנים רבות הייתה קיימת תיאוריה לפיה אנשים משכילים חולים פחות באלצהיימר ומחקרים רבים נעשו בכדי לאשש השערה זו.
במהלך התקדמות מחלת האלצהיימר ניתן לראות שינויים ניווניים במוח המתבטאים בהצטברות של חומר בשם עמילואיד. בנוסף, חל ניתוק של הקשרים בין תאי העצב במוח והם מתחילים למות אט אט. בנתיחות שלאחר המוות שנעשו לחולי אלצהיימר, ניתן לראות כי קיימת ירידה משמעותית במסת המוח וכי חלקים מסוימים שלו למעשה חסרים.
הדעה המקובלת הייתה שככל שהירידה בכמות התאים במוח היא גדולה יותר, התקדמות המחלה מואצת. לפי מחשבה זו, הגורם היחידי המשפיע על הופעת הסימפטומים וקצב התקדמות המחלה הוא כמות רקמת המוח שנפגעה.
מאמר חדש שפורסם מתאר את הקשר בין רמת ההשכלה למחלת האלצהיימר, מראה כי הנזק המוחי אינו תמיד פרופורציונאלי למידת הסימפטומים שהמחלה גורמת.
קיים קשר ישיר בין רמת ההשכלה לאלצהיימר
מחקר שבוצע על ידי חוקרים במחלקה לפסיכיאטריה באוניברסיטה הטכנולוגית במינכן, גילה כי קיים קשר ישיר בין רמת ההשכלה הפורמאלית שרכש אדם מסוים, לבין ההשפעה של מחלת האלצהיימר על המוח.
במסגרת המחקר נבדקו 270 חולי אלצהיימר. כל אחד מהחולים עבר סריקה במכשיר MRI על מנת להעריך את הירידה שחלה במסת המוח שלו, כמו כן נבדקה רמת הסימפטומים של דמנציה מהם סבלו המשתתפים.
תוצאות המחקר שבחן את הקשר בין רמת ההשכלה לאלצהיימר
במחקר התגלה קשר ישיר בין רמת ומשך ההשכלה הפורמאלית שאדם רכש לעצמו, לבין התבטאות המחלה מבחינת סימפטומים: ככל שרמת ההשכלה הייתה גבוהה יותר, כך נצפה כי הופעת הסימפטומים הייתה איטית יותר ופחות משמעותית.
בנוסף הודגם במחקר כי לאנשים מסוימים עם נזק מוחי נרחב שנצפה ב-MRI היו מעט סימנים של מחלת האלצהיימר, לעומת מקרים שבהם הנזק המוחי לא היה גדול במיוחד אולם הסימפטומים היו רבים. תוצאה ייחודית זו מיוחסת לרמת ההשכלה של אותם אנשים שכן במחקר בודדו גורמים משפיעים אחרים כמו גיל ורמת חיים.
משך ההשכלה הפורמאלית והשפעתה על חומרת מחלת האלצהיימר קשורה לתיאוריית המאגר השכלי. לפי תיאוריה זו, ככל שרמת ההשכלה שאדם רוכש לעצמו היא גבוהה יותר, כך הוא יוצר לעצמו "מאגרים שכליים" אשר בבוא העת, במקרה של מחלה כמו אלצהיימר שהורסת את תאי המוח, מאפשרים למוח להתגבר על תסמינים של נזק מוחי. המאגר השכלי לפי הסבר זה הוא למעשה גורם מגן מפני נזק מוחי.
מחקר קודם משנת 2008 הראה כי קיים גם קשר בין סוג העבודה בה אנשים עוסקים לבין התפתחות של דמנציה. מחקר זה הוכיח כי משרות בעלות מורכבות גבוהה המערבות עבודה עם אנשים או מכשירים, קשורות בירידה בהופעה של דמנציה. גם עבודות מורכבות עוזרות להגדיל את המאגר השכלי ובכך מסייעות למנוע או לדחות התפתחות של דמנציה.