אובדן זיכרון לטווח קצר ואלצהיימר
כבר שנים רבות חוקרים מכל רחבי העולם מחפשים סמנים שונים לזיהוי מוקדם של מחלת האלצהיימר. אלצהיימר היא מחלה הנגרמת על ידי ניוון מתמשך של תאי המוח ומאופיינת בירידה דרמטית ביכולת הקוגניטיבית. מחלת האלצהיימר מתחילה בדרך כלל בדמנציה, כאשר עם הזמן היכולת הקוגניטיבית הולכת ומתדרדרת.
קיימת חשיבות אדירה לאבחון מוקדם של אלצהיימר ולידע על קבוצות הסיכון השונות. במקרים רבים ניתן להעניק טיפול שימנע את התדרדרות המצב ויעניק לחולים עוד מספר שנים של יכולת קוגניטיבית סבירה. כמו כן, מחלת אלצהיימר היא מחלה שכדאי מאוד להתכונן אליה באופן נפשי, בעיקר מצד המשפחה אך גם מצד החולה, ואבחון מוקדם יסייע לכך.
המחקר הרפואי עוסק רבות בניסיונות למצוא סימנים מקדימים למחלת האלצהיימר, כך שניתן יהיה להגיע לאבחון אלצהיימר מוקדם ככל שניתן. אולי כעת, בזכות מחקר שנעשה לאחרונה וגילה כי אנשים בעלי ליקוי קוגניטיבי מתון נמצאים בקבוצת סיכון מוגברת לפיתוח אלצהיימר בעתיד, יהיה ניתן להקדים תרופה למכה ולהאט את התפתחותה.
לפי המחקר, ליקוי קוגניטיבי מתון נחשב לסממן חשוב יותר מסמנים ביולוגיים אחרים, וכאשר הוא מגיע בשילוב עם סמנים נוספים הסיכון להתפתחות אלצהיימר עולה באופן משמעותי.
ליקוי קוגניטיבי מתון
ליקוי קוגניטיבי מתון הנקרא גם MCI – Mild Cognitive Impairment הוא מצב בו נצפית תחילתה של דמנציה או אובדן זיכרון לטווח הקצר באופן תדיר. אבחנה זו ניתנת לאנשים שמצבם הקוגניטיבי אינו תואם את גילם והשכלתם, אך אינו מפריע לחיי היום יום.
כלומר, אם מופיע אדם משכיל בן 60 שמתלונן על בעיות זיכרון קלות וירידה ברמה הקוגניטיבית, ניתן לחשוד ב-MCI. למרות ש-MCI מאופיין בסימפטומים רבים, הליקוי בזיכרון הוא הסימפטום הבולט ביותר והמשמעותי ביותר במחלה, ומאופיין בעיקר בכך שהאנשים לא זוכרים דברים שעשו, מאבדים יכולת התמצאות ומפתחים לכן חוסר שקט ודיכאון.
כבר במשך שנים ידוע כי ליקוי קוגניטיבי מתון עלול להוביל בסופו של דבר לאלצהיימר (בכ-20% מהמקרים), אך עדיין לא נמצא הסמן הביולוגי שחוזה בצורה יעילה ומדויקת את התפתחות המחלה.
ליקוי קוגניטיבי מתון – סמן לאלצהיימר?
המחקר שבוצע על ידי החוקרים הספרדים בדק את הקשר בין ליקוי קוגניטיבי מתון לבין אלצהיימר. במחקר שפורסם בכתב העת Archives of General Psychiatry, בדקו החוקרים 3 קבוצות של אנשים – 116 אנשים שסובלים מליקוי קוגניטיבי מתון ואובחנו תוך שנתיים כחולי אלצהיימר, 204 אנשים הסובלים מליקוי קוגניטיבי מתון, אך לא אובחנו כחולי אלצהיימר ו-197 אנשים ללא כל בעיה קוגניטיבית.
על מנת לבחון את הסמנים הביולוגים השונים, נאספו מהמשתתפים במחקר דגימות שונות: דגימות מנוזל עמוד השדרה לאורך תקופה של שנתיים, נלקחו דגימות דם ונבחנו ביטויי גנים שונים. בנוסף, בוצעה בדיקת MRI על מנת להעריך את נפח המוח ועובי קרומי המוח.
מהמחקר עלה כי שילוב של ליקוי קוגניטיבי מתון עם עיבוי של קרום המוח של האונה השמאלית-אמצעית הוא סמן להתפתחות אלצהיימר באופן מובהק יותר ביחס לסמנים ביולוגיים אחרים.
משמעות המחקר
המחקר הזה מוסיף עוד נדבך מסוים לידע המדעי הקיים על מחלת האלצהיימר. מטרת המחקר הייתה למצוא סמן ספציפי לחיזוי אלצהיימר ואכן התגלה שבאמצעות בדיקת MRI פשוטה ניתן לחזות באופן לא רע את התפתחות המחלה במקרים של הפרעות קוגניטיביות קלות.
בזכות המחקר יוכלו רופאים לבצע בדיקות MRI לאנשים הסובלים מליקוי קוגניטיבי מתון ובכך לנסות ולחזות את התפתחות אלצהיימר ולהתחיל טיפול כלשהו למניעת התדרדרות המצב. – תרופות, פעילות גופנית, אימון מוחי לשיפור התפקוד הקגונטיבי באמצות למידה, קריאה ועוד. עם זאת, מחקר זה עדיין לא הביא תוצאות חד משמעיות, ובתחום זה ועדיין רב הנסתר על הגלוי.