מחקר מצא: דום נשימה בשינה עלול להגביר את הסיכון לאלצהיימר

שינה היא אחד הדברים מהם לא ניתן להתחמק בעולם הזה. אפשר לעבוד קשה, אפשר לוותר על תחביבים, ניתן להימנע מצפייה בטלוויזיה – אבל אין אדם שיכול לוותר על שינה.

שיא גינס של האדם שנותר ללא שינה לזמן הרב ביותר היה עשרה ימים רצופים ואותו אדם כמעט נפטר מיד לאחר שבירת השיא.

הגוף אינו יכול להתקיים ללא שינה, כפי שאיננו יכולים להתקיים ללא מזון או חמצן. אבל מסתבר שלא כל שינה היא מספיק טובה עבור הגוף. קיימת השינה הרציפה בה הגוף מצליח לצבור כוחות ולבצע את הפעולות להן הוא נדרש, אך מה קורה אם יש דום נשימה בשינה?

דום נשימה בשינה ומחלת האלצהיימר

דום נשימה בשינה זהו מצב רפואי יחסית נפוץ בו האדם מחסיר נשימות תוך כדי השינה. ישנן פעמים בהן הדבר מתבטא בחוסר נשימה מוחלט לכמה שניות וישנן פעמים בהן הנשימות הופכות להיות שטחיות לגמרי.

שני המצבים נגמרים בסופו של דבר בנחירה גדולה או קולות היחנקות, כאשר האדם ממשיך לישון ולעיתים כלל אינו מודע לבעיה.

לרוב הבעיה מתחילה להיות מטופלת בעקבות הפרעה לבני הזוג שאינם מצליחים לישון עם רעשי הרקע.

דום שינה והצטברות עמילואיד

במהלך השינה בלילה המוח יכול להתפנות מפעילות חיצונית ולעסוק בעיקר בפעילות פנימית.

במהלך היום מצטברים מגוון של חומרים וחלבונים שיש צורך לפנות לפני שהם ישקעו ויצטברו. אחד החומרים הללו הוא עמילואיד אותו יש לפנות במהירות רבה לפני שיהפוך למשקע. החשש הגדול הוא מפני שהצטברויות עמילואיד הן אחד הסימנים המקדימים לאלצהיימר.

במצב בו הגוף נכנס לדום נשימה בשינה, המוח אינו יכול לפעול כראוי מאחר ואין מספיק חמצן לפעילות מאומצת של ניקוי חלבונים. כך קורה שהעמילואיד מצטבר במוח בעקבות דום הנשימה.

מחקר עדכני

במחקר שנערך בבית הספר לרפואה של ניו יורק נבדקו מאתיים ושמונה אנשים מבוגרים בגילאי 55-90. לאף אחד מהם לא היה סימן כלשהו לדמנציה כדי למנוע הטיית מחקר.

בבדיקה שנערכה אצל אותם נחקרים, נתגלה כי חצי מהם סובלים מהפרעת דום נשימה בשינה ברמה כזו או אחרת – הנחשבת לנפוצה יחסית אצל מבוגרים. אצל אלו הסובלים מהתופעה ציפו להופעת אחוזים גבוהים יותר של עמילואיד, דבר שאכן קרה.

את הימצאות החלבון בדקו באמצעות לקיחה של נוזל מעמוד השדרה, אשר מגיע ישירות מהמוח ונושא בתוכו את החומרים הנמצאים בו.

כדי לאשש את התוצאות ערכו הרופאים גם בדיקות הנקראות PET-CT באמצעותן ניתן לראות פעילות מטבולית כמו הצטברות חלבונים במוח.

מגבלות המחקר

באותה נשימה חשוב לזכור שלכל מחקר יש מגבלות. מאחר ומדובר על התפתחות אלצהיימר, חשוב לציין כי אף אחד מן המשתתפים במחקר לא פיתח תסמינים למחלה במהלך הבדיקות. חוסר התפתחות של המחלה אמנם אינו מציין שום דבר, אך יש לקחת זאת בחשבון כאשר טוענים שההצטברויות יכולות לגרום לה.

בנוסף, זמן בדיקה של שנתיים הוא קצר יחסית במידה ומנסים להוכיח את הקשר להתפתחות מחלה כגון אלצהיימר שנפרסת לאורך שנים.

המלצות לעתיד

אחת השאלות המטרידות ביותר מטופלים להם היו קרובים שחלו באלצהיימר היא: מה ניתן לעשות כדי למנוע את המחלה?

כיום לרפואה אין תשובה מדויקת עבור השאלה, אך המחקר הזה יכול להעניק תשובה די ברורה. הדבר החשוב ביותר הוא לישון היטב ולהעניק למוח את האפשרות לפנות את העמילואיד המצטבר. בנוסף, במידה ויש הפרעות באיכות השינה, ובמיוחד הפרעת דום נשימה בשינה יש לגשת ולטפל בהן במהירות האפשרית – כדי למנוע אפשרות של הצטברויות חלבונים ונזק עתידי.

 

אולי יעניין אותך גם:

מטפל סיעודי בבית או מעבר לבית אבות – זו השאלה!