מריחואנה רפואית לחולי אלצהיימר

חוסר תיאבון והרזייה הן תופעות נפוצות למדי בקרב האוכלוסייה המבוגרת, הסיבות לכך רבות וכוללות שינויים סוציאלים, גופניים ונפשיים. בנוסף קיימת ירידה של מספר חומרים חשובים במוח המעודדים תיאבון כגון אדרנלין ונוירופפטיד Y (neuropeptide Y). איבוד תיאבון והרזייה יכולים להיות אף חמורים יותר בקרב אנשים הסובלים מהפרעת דמנציה.

חלק מתהליך ההדרדרות במחלת האלצהיימר מוביל לירידה ביכולת לבצע פעולות יומיות שוטפות כגון רחצה, אכילה ועוד. חלק מהחולים הדמנטיים מסרבים לאכול כתוצאה ממספר גורמים אפשריים כגון:

• חוסר זיהוי והכרה של מזונות מסוימים
• סלידה מאוכל בבתי חולים ומוסדות סיעודיים
• איבוד תחושת הרעב והצמא ולאחר חנק ממאכלים מסויימים מוביל לפחד מלנסות לאכול בשנית
• במקרים מסוימים חוסר התיאבון נובע מדיכאון, מצב זה בעיקר נפוץ בשלבים המוקדמים של המחלה,כאשר החולה עדיין מודע למצבו.

בחלק מן המצבים ניתן לשפר את מצב התיאבון והאכילה, אך לעיתים בעיה זו מובילה למצב של תת-תזונה ועלולה לגרום לסיבוכים נוספים בקרב אוכלוסיה זו, כגון סיכון מוגבר לנפילות, שבר ירך וזיהומים אשר קשה לטפל בהם אף יותר במצב של תת תזנה.

מריחואנה רפואית – סם מרפא?

עישון מריחואנה ידוע כפעולה המעודדת תיאבון, אחד מן המרכיבים בצמח הקנאביס המעלה את התיאבון נקרא דרונבינול (dronabinol). נעשה בו שימוש במספר מחלות לדוגמא בחולי סרטן אשר עוברים טיפולים כימותרפיים וסובלים מאיבוד תיאבון, בחילות והקאות מרובות ובחולי איידס אשר סובלים מירידה בתיאבון. לכן הוחלט לנסות אופציית טיפול זו בקרב חולי אלצהיימר.

במחקר שנערך בפקולטה הרפואית באוניברסיטת בוסטון, נבדקה ההשפעה של מתן דרונבינול לכ-15 חולי אלצהיימר המסרבים לאכול וסובלים מהרזייה חמורה. תקופת מתן התרופה הייתה למשך כ-6 שבועות בשני סבבים שביניהם הפסקה.

במהלך ההפסקה ניתנה לחולים תרופה מדומה (placebo). בנוסף הושוו החולים לקבוצות בקרה אשר קיבלו גם כן תרופה מדומה.  רק 11 מתוך 15 החולים בקבוצת הנבדקים השלימו את כל ההליך המחקרי. התוצאות היראו כי כל 11 המשתתפים העלו במשקל בתקופה בה ניתן להם דרונבינול, ממוצע העלייה במשקל עמד על 4.5 קילוגרם. בנוסף חל שיפור בהתנהגות וביכולות הקוגניטיביות של המטופלים.

השיפור בצורת ההתנהגות נמשך גם לאורך התקופה בה ניתנה התרופה המדומה.

מריחואנה רפואית – תופעות לוואי

תופעות לוואי אשר ניצפו במהלך ששת השבועות בהן ניתן החומר האמיתי כללו אופוריה, עייפות ורדימות. התופעות לא היו חמורות מאד ולכן לא עלה הצורך בהפסקת מתן התרופה במהלך ששת השבועות.

תוצאות המחקר מראות כי ניתן יהיה לשלב טיפול במריחואנה כחלק מהטיפול התומך הניתן במחלת האלצהיימר בעתיד. מחקרים נוספים צריכים להתבצע בכדי לקבוע מהו המינון הנכון והאם קיימות השפעות ארוכות טווח בנטילת מריחואנה בקבוצת חולים אלו.
קישור למחקר -http://www.ncbi.nlm.nih.gov.meir-ez.medlcp.tau.ac.il/pubmed/9309469

מידע נוסף באתר medicalcannabis  לגבי השימוש במריחואנה רפואית לחולי אלצהיימר

ראו גם:

האם קנאביס יכול לרפא אלצהיימר ודמנציה? כל המידע על המחקר שבחן זאת