היא נחשבת לאחת המחלות השכיחות ביותר בקרב מבוגרים והיא סוג מתקדם וחמור מאד של דמנציה. יחד עם זאת, ולמרות היותה פופולארית מאד, היא עדיין נותרה בגדר חידה וחוקרים רבים מנסים לא מעט שנים לזהות את המנגנונים שעל פיהם היא פועלת ובאופן זה לפתח את הפתרון הטיפולי שיוכל לסייע לסובלים ממנה.
כמה מילים על מחלת האלצהיימר
מחלת האלצהיימר היא מחלה המתפתחת באופן הדרגתי וככל שחולף הזמן מצבו של החולה בה הולך ומתדרדר. בסופו של דבר היא מובילה למותו לאחר שנים, לרוב, שבהן סבל מתסמיניה הלא פשוטים של המחלה. נכון להיום, מחלת האלצהיימר נמצאת במקום ה – 6 ברשימת הסיבות למקרי המוות בארצות הברית וכן היא המחלה היחידה, המופיעה ברשימה, שאין לה מרפא ולא ניתן למנוע אותה או להאט או לעצור את התקדמותה.
במהלך עשרים השנים האחרונות הפכה המחלה לאחת מהמחלות הנחקרות ביותר. במרכזם של המחקרים עמד חלבון בשם עמילואיד בטא, שנמצא במוחותיהם של החולים בניתוח לאחר המוות. הנחתם של החוקרים היתה שהצטברות פלאק החלבון במוח היא זו הגורמת לבעיות הקוגניטיביות, המהוות סימפטום למחלה, ושייתכן שסילוקו של פלאק זה יוכל לשפר את מצבם.הנחה זו הובילה את החוקרים לפיתוח טיפולים ותרופות מסוימות שיכולות לסייע בכך. במהלך השנים 2002 עד 2012 פעלו החוקרים בניסיונות לפתח תרופות אלו, שתוכלנה לעכב את התפתחות המחלה ולטפל בסימפטומים, אך במרבית המקרים התרופות נגנזו.
הסיבות למחלה ואפשרות טיפול חדשניות
נכון להיום, החוקרים מנסים להבין בצורה טובה יותר את אופיו של החלבון, ובמקביל גם ללמוד על המנגנונים הנוספים המהווים חלק מהחלה. חוקרת ישראלית, בשם פרופסור שירה כנפו, החליטה לבחון את המנגנונים המדוברים, תוך התמקדות בסינפסות המוח, היכן שנגשים תאי העצב, המתקשרים זה עם זה באמצעות אותות כימיים.את ההשראה לבחינות אלו קיבלה פרופסור כנפו מטענותיו של פרופסור דניס סלקו שהתייחסו לאלצהיימר כאל בעייה בתקשורת שבין התאים, כאל כשל סינפטי. לטענתה, במקרים של אלצהיימר, ישנו חוסר איזון הגורם להיחלשות הסינפסות. במהלך חמש שנות מחקר ועבודה רצופה, פיתחה פרופסור כנפו יחד עם עמיתיה, מנגנון חדשני, שיוכל לספק מענה לחולים במחלה בשלביה המוקדמים, תוך מתן דגש לסינפסות.
בעוד שמרבית החוקרים מנסים למצוא טיפולים שיוכלו לעזור בהורדות רמות העמילואיד בטא, החליטה פרופסור כנפו יחד עם עמיתיה למקצוע להתמקד דווקא בסינפסות כדי לחזק את הקשרים שבין התאים הקיימים. ההנחה היא שחיזוק אותם קשרים במוח, גם אם הדבר לא ימנע את מותם של חלק מהתאים, יכול לעזור בשימור הזיכרון.פריצת דרך נוספת, מכיוון ישראל, הגיעה בזכות פרופסור מיכל שוורץ שמצאה את הקשור שבין טיפול אימונותרפי, המוצע לחולים בסרטן, למחלת האלצהיימר. פרופסור שוורץ יחד עם צוותה גילו שתאי מערכת החיסון שבגוף אינם יוצאים דלקת במוח עצמו אלה נדרשים לצורך ריפויו ממחלות שונות, כולל מחלות ניווניות.
תאי החיסון נדרשים לתפקודו התקין של המוח והם נמצאים בנוזל הרקמה, המאפשרת את כניסת אותם תאים אל מערכת החיסון של המוח. במוחם של החולים באלצהיימר, אותם תאים פועלים כדי לנקות את פלאק העמילואיד בטא. טיפול אימונותרפי שמטרתו ניטרול יכולת הריסון של מערכת החיסון כדי לתקוף בצורה טובה יותר את התאים הגידוליים, יכול לסייע גם לחולים באלצהיימר כיוון שתאי מערכת החיסון שלהם, בשעה שעובדים ללא ריסון (כפי שנמצא אצל עכברים) מצליחים לנקות את הפלאק מה שמבטיח להם פעילות קוגניטיבית מלאה.ראו גם:
גילוי מחלה חדשה עשוי לסייע במציאת פתרון תרופתי לאלצהיימר