מניעת התפרצות מחלת אלצהיימר

האם קיימת דרך למנוע את מחלת האלצהיימר? על פי מחקר שהוצג בכנס האיגוד הבינלאומי של אלצהיימר בפריז, מסתבר שכן.

הכנס הציע מספר פתרונות שעשויים לתת תקווה למיליוני אנשים אשר חוששים כי יום אחד הם עשויים להיאבק בדמנציה.

הגורמים האפשריים להתפתחות אלצהיימר

המחקר שהוצע על ידי חוקרים באוניברסיטת קליפורניה, העריך כמה גורמי סיכון מרכזיים העלולים לתרום להתפרצות של אלצהיימר כגון חוסר פעילות גופנית, עישון, דיכאון, השכלה נמוכה, השמנה, יתר לחץ דם וסוכרת.

החוקרים השתמשו במודל מתמטי הסתברותי כדי להסיק את הגורמים הללו על כמחצית מ-5,300,000 מקרים של אלצהיימר בארצות הברית בלבד ו- 34 מיליון מקרים ברחבי העולם.

החוקרים חישבו כי אם אנשים יטפלו בסיכונים אלה – על ידי פעילות גופנית, הפסקת עישון, הרחבת השכלתם הפורמלית וא-פורמלית או בעזרת ירידה במשקל, תקטן השכיחות של התפרצות המחלה ב -10 אחוזים, החוקרים העריכו, כי ניתן למנוע יותר מ- 1,100,000 מקרים כאלו ברחבי העולם.

יחד עם זאת, אין עדיין הוכחה מדעית חותכת כי אלו הם גורמי הסיכון הראשיים להתפרצות מחלת האלצהיימר. במהדורה נלווית למחקר, הודיעו החוקרים כי הם אמנם הצליחו לזהות כמה גורמי מניעה אפשריים אבל אלו רק ממצאים ראשוניים בלבד ובעלי הסתברות סטטיסטית, ולאו דווקא מעשית קלינית.

המחקרים בתחום הדמנציה עדיין בחיתוליהם ונראה כי רק משנת 1980 חלה האצה בגילויים להתפרצות המחלה וליכולת לנסות ולהתמודד עמה.

דמנציה לא נחשבת כסימפטום של הזדקנות נורמלית, ומחקרים על מניעת אלצהיימר הפכו ליקרים ומסובכים ביותר, בעיקר מחקרים אקראיים מבוקרים אשר מספקים את הראיות החזקות ביותר.

מניעים להתפרצות מחלת אלצהיימר

המכון הלאומי לבריאות בארה"ב הגיע למסקנה כי "אין עדות לאיכות המדעית של הממצאים האחרונים בחקר האלצהיימר כדי לתמוך את בקשר של אמצעים מניעתיים לנסיגה או אי התפרצות של המחלה (כגון תוספי תזונה, תכשירים צמחיים, גורמים תזונתיים, מרשם או תרופות ללא מרשם, גורמים חברתיים או כלכליים, בעיות רפואיות, רעלים או חשיפות סביבתיות)"

המחקר הגיע למסקנה אחת בלבד: עשב הגינקו בילובה שהיה מוכר במשך שנים כתרופה מונעת להתפתחות דמנציה אינו מונע אלצהיימר.

רבים הם האנשים הנתלים בגורמים סביבתיים, הקשורים באורח חיים כגורמים ראשוניים במעלה למניעת אלצהיימר, אך חוקרי המחקר סרבו להתייחס אל גורמים אלו כממצאים חד משמעיים אלא רק כממצאים סטטיסטיים הסתברותיים טובים למדי למניעת המחלה.

יחד עם זאת הם מציעים בחום כי שינויים באורח החיים שלנו יעודד את התפרצות המחלה ויגרום למניעתה.

למאמר נוסף בנושא, שאינו קשור למחקר המדובר ראו גם: כיצד ניתן למנוע אלצהיימר

דיכאון כגורם לאלצהיימר

ד"ר יפה ועמיתו דבורה בארנס במחקרם על הפחתת גורמי הסיכון כמו תזונה נכונה או פעילות גופנית לא הגיעו למסקנה אחת חד משמעית מפני שהאמינו שתוצאות המחקר לא היו מוצקות מספיק. דךר אגב, מחקר שנעשה ב-2014 מצא כי לתזונה ים תיכונית השפעה על שכיחות נמוכה של אלצהיימר.

אחת השאלות המעניינות שנשאלו במחקר הייתה האם הדיכאון מוביל לאלצהיימר או להיפך, ושוב לא הצליחו להגיע לתשובה חד משמעית שכן אחוזי הלוקים בדיכאון לפני שחלו באלצהיימר היה 15% ואילו אחוז הלוקים בדיכאון לאחר פרוץ המחלה היה די דומה בארה"ב ואילו ברחבי העולם לא נמצא קשר בכלל בין דיכאון במהלך החיים להתפרצות אלצהיימר בשלבים מאוחרים יותר.

שינוי אורח חיים דרך פעילות גופנית

עניין הפעילות הגופנית היווה שאלה נוספת: האם ניתן לשנות דפוסי פעילות גופנית בגיל מתקדם? והתשובה לכך היא שלרוב לא.

אנשים החיים אורח חיים מתון וללא פעילות גופנית לא יתחילו לשנות את הרגליהם באופן קבוע על מנת לסייע לעצמם להפחית את הסיכון לחלות באלצהיימר.

פרופסור,  ג'ון וו וויליאמס ג'וניור, פרופסור לרפואה באוניברסיטת דיוק שהוביל ניתוח של מחקר למניעת אלצהיימר אמר כי "ההחלטות האישיות של כל אחד מאתנו לגבי באילו אמצעי מניעה להשקיע כדי להפחית את הסיכון הן אינדיבידואליות והסיכוי של כל אחת מהן להפחית את הסיכון לחלות באלצהיימר שווה באותה מידה".

בין המגבלות הם כמה גורמי סיכון, כמו השמנת יתר וחוסר פעילות גופנית קשה לתקן אצל מרבית האנשים.

ראו גם:

מדבקות ניקוטין שיפרו את המצב הקוגנטיבי אצל אנשים שסבלו מדמנציה