הקשר בין הרזיה לאלצהיימר

הקשר בין הרזיה או מצב תזונתי ירוד ואלצהיימר לא היה ידוע עד לפרסום מחקרים אחרונים שנעשו בתחום. מחקר זה אשר הסתמך על תצפיות קליניות סובר כי הסיכון לאנשים בגיל המבוגר, בגילאי 60-80 אשר להם מסת גוף תקינה לגילם, לפתח את תסמיני האלצהיימר, גבוהים יותר מאשר חבריהם בני אותו הגיל בעלי משקל עודף. כך שתהליכי הרזיה או השמנה בגיל המבוגר יתבטאו בהתפרצות או הגנה מפני מחלת האלצהיימר.

אלצהיימר פורץ ושכיח יותר בגיל המבוגר, ומתבטא בירידה קוגניטיבית, בכישורי הזיכרון, הדיבור והתקשורת. כמו כן, המחלה מתאפיינת בהפרעות התנהגות בדרגות חומרה שונות. על מנת לנסות להבין את המנגנונים העומדים בבסיס מחלה זו, נעשים מחקרים רבים אשר מטרתם היא למצוא תרופה או מנגנון טיפולי אשר יוכל להאט את התפתחות המחלה, לעכבה או אף למנוע אותה.

תסמינים של אלצהיימר – ירידה במשקל

תסמינים מוקדמים לאלצהיימר יכולים להופיע תקופה ארוכה לפני התפרצות המחלה בכל חומרתה. כחלק מתסמינים אלה, האדם יכול להרגיש ירידה במשקל ובמסת השומן. עובדה זו תבוא לידי ביטוי בהרכב גוף שונה ועלול להוביל לחסרים תזונתיים משמעותיים.

מכיוון שהמוח הנפגע אחראי לתחומים שונים הקורים במערכות הגוף השונות, לא מן הנמנע כי יהיה קשר על כל הגוף, כמו למשל שינויי לחץ דם, תחושת רעב ושובע, ואספקת חמצן ודם לאיברים מסוימים.

כמו כן, מנגנון היווצרות המחלה פועל גם הוא כפועל יוצא של התנהגות המערכות השונות בגוף. הירידה בכמות האצטילכולין נגרמת כנראה ומתווכת באמצעות מספר גורמים הקשורים לאורח החיים כמו למשל גנטיקה או גורמי תזונה שונים. תמיכה לכך קיימת במחקרים קודמים אשר הראו קשר בין כולסטרול לאלצהיימר באמצעות ירידה באצטילכולין והצטברות חלבוני האמילואיד.

ביצוע המחקר

המחקר כלל כ-58 בתי חולים ואוניברסיטאות והיה המקיף והגדול ביותר אשר נעשה עד כה בתחום זה. מטרת המחקר הייתה לבחון ולנסות להעריך מדדים, אשר יוכלו לנבא את תחילת המחלה והתקדמותה.

המחקר כלל סקירה של מאות משתתפים אשר עברו סריקות מוח ובדיקות עמוד שידרה, על מנת לבחון הימצאות של שברי חלבונים אשר יכולים להעיד על מחלת האלצהיימר. חלק ממשתתפים אלו היו כבר בעלי תסמינים מוקדמים של ירידה קוגניטיבית מתונה.

נמצא כי דווקא המשתתפים בעלי מסת גוף (BMI) נמוכה היו בעלי הסימנים הביולוגים כמו שברי חלבונים או פלאקים מוחיים אשר נראו בסקירות השונות. בהימצאות גורמים אלה, עולה הסיכון להתפתחות אלצהיימר בעתיד. המסקנה ממחקר זה היא כי ישנו גורם המקשר כנראה, בין משקל גוף והתפתחות מחלת האלצהיימר במהלך החיים. מחקר זה לא גרס כי יש קשר של סיבה ותוצאה בין שני גורמים אלה.

גורמים תזונתיים והתפתחות אלצהיימר

מחקרים נוספים נעשו על מנת לגלות קשר בין קפה ואלצהיימר ומסקנתם הייתה כי שתיית קפה בכמות מסוימת עשויה להפחית את הסיכון לחלות במחלה. מחקר נוסף בדק את הקשר בין שתיית אלכוהול ודמנציה, ומצא אף הוא כי צריכה מאוזנת ומוגבלת של אלכוהול עשויה להפחית את הסיכון לחלות.

מכיוון שמחקרים אלה מראים רק את מגמת הקשר בין הגורמים התזונתיים והתפתחות מחלת האלצהיימר, קשה להסיק מהם מסקנות אשר יושלכו על כלל תהליך המניעה או הטיפול.

מעבר לכך, לא נמצא קשר בין הגורמים מקרב החולים במחלה. למרות חוסר הידיעה על הגורמים הברורים היכולים להאיץ את התפתחות המחלה, החוקרים בתחום תמימי דעים כי שמירה על אורח חיים מאוזן הכולל פעילות מוחית, כמו גם גופנית, יכול להועיל לאוכלוסייה המבוגרת ולהתפתחות מחלות נלוות לאלצהיימר.