עוד לא נמצאה תרופה שתעודד שיפור במחלת האלצהיימר

קצבת נכותתשעים ותשעה אחוז מהתרופות הניסיוניות לטיפול במחלת האלצהיימר כשלו בהשגת מטרתן בעשור האחרון, כך לפי דיווח של קבוצת חוקרים אמריקאים שפורסם לאחרונה.

לפי הדיווח, מאז שנת 2004 ועד ימינו אנו פותחו 244 תרופות שונות ורק אחת מהן אושרה לשימוש. לאור זאת לדבריהם יש להרחיב באופן משמעותי את הניסויים התרופתיים המבוצעים כיום.

כישלון כמעט מוחלט

הטיפול המקובל ביותר כיום לטיפול בחולי האלצהיימר מבוסס על שימוש בתרופות שמטרתן לעכב את הפירוק של הנוירוטרנסמיטר אצטילכולין במערכת העצבים המרכזית. אמנם רוב התרופות המושתתות על עיקרון זה אכן מצליחות להביא לשיפור של תפקודים קוגניטיביים מסוימים אך אף לא אחת מהן מצליחה לעצור את תהליך ההידרדרות באופן מלא ולפיכך כיום מחלת האלצהיימר עדיין מוגדרת כמחלה חשוכת מרפא.

ד"ר ג'פרי קאמינגס וצוות החוקרים שלו מביה"ח לבריאות המוח בקליבלנד ביצעו סקירה מקיפה ביותר של כל הספרות הרפואית המחקרית בתחום האלצהיימר החל משנת 2002 וגילו ש- 99.6% מהניסויים התרופתיים העלו חרס. למעשה גם התרופה היחידה שאושרה לשימוש בעשור האחרון לא מצליחה להביא לשינוי משמעותי במהלך המחלה ובוודאי שלא מצליחה לרפא את החולים. ד"ר קאמינגס השתמש במונח קטסטרופלי כדי לתאר את המצב שבו נתון חקר המחלה.

הרס התאים במוח והמוות הבלתי נמנע

שיטיון (דמנציה בלעז) הוא השם שניתן לקבוצה של מחלות המתאפיינות בפגיעה בתפקוד קליפת המוח ובהידרדרות מנטלית והמחלה השכיחה ביותר בקבוצת המחלות האלו היא מחלת האלצהיימר. סך הכול חיים כיום במדינת ישראל כשבעים אלף חולי אלצהיימר ולפי ההערכות של המומחים בתחום מספר זה צפוי לגדול בחמש עשרה השנים הקרובות למאה ועשרים אלף חולים.

הסיבה לכך נעוצה בעובדה שמדובר על מחלה שפוגעת בעיקר בקשישים ולכן ככל שתוחלת החיים תעלה, כך אנחנו צפויים לראות יותר ויותר מקרים של אלצהיימר.

אלצהיימר היא מחלה ניוונית של תאי המוח שבאופן הדרגתי מביאה להרס של התאים במערכת העצבים המרכזית. כתוצאה מכך החולים סובלים מהידרדרות ביכולות השכליות, מפגיעה ביכולות הזיכרון, מפגיעה ביכולת החשיבה, הלמידה, הריכוז, התקשורת ועוד. בדרך כלל החולים הולכים לעולמם תוך עשר עד חמש עשרה שנים לכל היותר מיום האבחנה.

בשלב הראשון החולה נוטה לשכוח שמות של אנשים מוכרים וכן ייתכן שתתרחש פגיעה ביכולת השיפוט התקינה. כמו כן בשלב הראשון של המחלה החולים נוטים לאבד עניין בתחביבים שלהם. בשלב השני של המחלה החולים מתקשים לזהות את קרובי משפחתם ואת חבריהם ומתקשים בביצוע פעילויות יומיומיות כמו למשל צחצוח שיניים. בשלב זה החולים לרוב סובלים מבלבול, נדודי שינה והזיות.

בשלב השלישי של המחלה החולים מתקשים באכילה, מאבדים את היכולת להתרחץ או להתלבש בכוחות עצמם, מאבדים את השליטה על הסוגרים ומאבדים את יכולת הניידות. האבחון של המחלה מבוצע על ידי נוירולוג שבוחן את הפגיעה בתפקודים השונים.

האם פעילות גופנית היא הפתרון?

במחקר חדש שפורסם במקביל למחקר שביצעו החוקרים מקליבלנד, נמצא כי ביצוע של פעילות גופנית באופן קבוע עלול להוות גורם מגן מפני התפתחות המחלה בקרב אנשים שנמצאים בסיכון לפתח אלצהיימר.

החוקרים בדקו מאה נשים וגברים בגילאים 65-89 בעלי סיפור משפחתי של אלצהיימר ומצאו כי התפקודים הקוגניטיביים היו טובים יותר בקרב נבדקים שעסקו בפעילות ספורטיבית באופן קבוע.

לפי השערת החוקרים, ביצוע הפעילות הגופנית היה קשור עם הגנה על תאי המוח בדגש על ההיפוקמפוס. עם זאת, ישנו צורך בביצוע של מחקרים נוספים על מנת לבסס את ההשערה הזו באופן ודאי יותר.

    קבלו יעוץ אובייקטיבי בחינם בנושא מעבר לדיור מוגן

    לייעוץ טלפוני חינם התקשרו

    077-7715476

    או מלאו את הפרטים:









    הרשמה מאובטחת. פרטיך נקלטים ליצירת קשר תוך כדי שמירה על פרטיותך.

    חייגו עכשיו צרו קשר