אלצהיימר – תסמינים ונורות אזהרה

הגילוי המוקדם של מחלת האלצהיימר הוא חשוב ביותר. אמנם זו מחלה כרונית שאין לה מרפא, אך גילוי מוקדם משמעו טיפול מהיר ויעיל, שיכול למנוע הידרדרות במצב. לפיכך חשוב להיות עירניים להופעתם של תסמיני אלצהיימר ולבצע אבחון אלצהיימר אצל פסיכוגריאטר ברגע שעולה חשד למחלה.

עדיף לגשת לאבחון שבמהלכו הרופא יזהה את מקור התסמינים ויטפל בהם בהתאם, מאשר להתעלם מנורות האזהרה, לדחות את האבחון או להניח שהכל יהיה בסדר…

מחלת האלצהיימר – נורות אזהרה

נורות האזהרה המובאות להלן הן סימנים ראשוניים ביותר לקיום אלצהיימר או מחלה דומה, והם ניתנים לזיהוי בקלות על ידי בני המשפחה. תסמינים אלה יופיעו בשלב מוקדם מאוד, שזהו גם הזמן הטוב ביותר לגשת לאבחון של המחלה.

  • קושי לזכור כיצד מבצעים פעולות יומיומיות ופשוטות כמו בישול, סריגה או הפעלת הטלוויזיה.
  • חזרה על שאלות.
  • חזרה על מלים בתוך משפט או סיפור.
  • הנחת חפצים במקומות לא סבירים בבית.
  • בעיות בהיגיינה – דילוג על מקלחות או אי החלפת בגדים, בעיות שנובעות בדרך כלל משכחה.
  • קושי בניהול עצמאי של החשבונות ובביצוע פעולות כלכליות פשוטות.
  • אובדן העצמאות בקבלת החלטות פשוטות והסתמכות על אנשים קרובים.

תסמינים מוקדמים של אלצהיימר

נורות האזהרה שמנינו למעלה הן תסמינים ברורים שעירנות אליהם יכולה לסייע לאבחון מוקדם. אך הם לא התסמינים היחידים: בשלבים הראשונים של מחלת האלצהיימר חלים שינויים במגוון רחב של תחומים, כאשר יש לזכור שהם מופיעים בצורה שונה ובסדר שונה אצל כל אדם.

  • זכרון – ירידה בזכרון, בעיקר אובדן זכרון לטווח קצר, שבו נשמרים ארועים ופיסות ידע מהזמן האחרון. זכרון לטווח קצר כולל בין היתר: מה עשיתי היום, מה אכלתי בבוקר, איפה הנחתי את המפתחות וכו' . בשלב הזה עוד נשמרים הזכרונות המוקדמים וכן ידע כללי. בשלבים המוקדמים חולי אלצהיימר מתמודדים עם הירידה בזכרון באמצעים אפקטיביים שונים כגון הכנת רשימות ותזכירים, הנחת חפצים במקומות קבועים ועוד.
  • רגש –  שינויים קלים באישיות, למשל נטייה לרוגז, חוסר סבלנות, אדישות או תשישות שאינה רגילה.

תסמינים מאוחרים של אלצהיימר

בשלבים מתקדמים של המחלה חלה דעיכה הדרגתית בתחום הקוגנטיבי והרגשי. בין היתר:

  • זכרון – פגיעה בזכרון גם לטווח ארוך, כלומר זכרון של השנים המוקדמות בחיים וכן אובדן הידע הכללי. בנוסף, קיים קושי לקלוט ולזכור מידע חדש.
  • שימוש בדמיון – הפגיעה בזכרון מובילה לרוב לשימוש בדמיון כאמצעי לגשר על ה"חורים" בזכרון. למשל אם אדם חולה, שיישאל מה עשה היום והוא לא יזכור את התשובה, עלול להמציא סיפור דמיוני לגמרי, באופן לא מודע. הסיפורים הם לרוב אמינים ושומרים על חוקי ההגיון.
  • זיהוי – בדומה לקושי בזיהוי מקומות, מופיע קושי בזיהוי אנשים, גם קרובים ביותר.
  • רגש –  שינויים קיצוניים בתחום הרגש ואפילו שינויים משמעותיים באופי, למשל: שקיעה בדכאון, התקפי כעס, חרדה, התנהגות בוטה או מינית, ולחילופין תשישות ואפאתיה.
  • חשדנות – הירידה החדה בזכרון מגיעה לעתים עד לאובדן קשר עם המציאות ובעיות בשיפוט, וכן לתחושות רדיפה (פרנויה) וחרדות, שגורמות לחשד גם כלפי בני משפחה וחברים.
  • החמרת מצב – בשלבים המאוחרים השילוב של ההידרדרות החדה בזכרון, קשיי ההתמצאות והזיהוי וכן השינויים הרגשיים הקיצוניים מביא לעתים קרובות למצב בו האדם החולה באלצהיימר הופך מסוכן לעצמו ולסביבתו. הוא חייב להימצא תחת השגחה מתמדת, גם במחיר הפגיעה בעצמאותו.

    קבלו יעוץ אובייקטיבי בחינם בנושא מעבר לדיור מוגן

    לייעוץ טלפוני חינם התקשרו

    077-7715476

    או מלאו את הפרטים:









    הרשמה מאובטחת. פרטיך נקלטים ליצירת קשר תוך כדי שמירה על פרטיותך.

    חייגו עכשיו צרו קשר