תמיכה במשפחות שיקריהן חולים באלצהיימר

אלצהיימר היא מחלה קשה המשפיעה לא רק על הסובל ממנה אלא על כל בני המשפחה. כמובן שהקביעה הזו נכונה לגבי מרבית המחלות הקשות, אך כשמדובר באלצהיימר, ממשפחת המחלות הדמנטיות, לעתים החולה עצמו אפילו לא מודע למצבו.

הירידה ביכולות הקוגנטיביות מביאה לכך שההתמודדות הרגשית והפרקטית עם המחלה היא פעמים רבות מנת חלקם של בני המשפחה יותר מאשר של החולה.
בישראל, אולי בשל האופי הקרוב והאינטנסיבי של המשפחה בתרבות שלנו, מרבית חולי האלצהיימר מטופלים בביתם. העול נופל במיוחד על "המטפל העיקרי"- הכוונה לאותו בן משפחה שנושא בעיקר הטיפול בחולה, לרוב בן- זוג או אחד הילדים. לעתים הנטל מתחלק בין מספר ילדים או בין הנכדים. רוב המשפחות מעסיקות גם מטפל סיעודי או עובד  זר, במידה ודרושה השגחה בכל שעות היממה.

הקושי של המשפחה בזמן אלצהיימר

הטיפול בחולה בבית, בסביבה המוכרת לו, תורמת לרוב למצבו. הדבר עוזר להתמצאותו במרחב, לתחושת הבטחון ולשמירה על סדר יום קבוע. אבל עבור בני המשפחה לעתים הטיפול האינטנסיבי מביא למתח נפשי רב, לעייפות ולדכאון.

ישנן שתי סיבות לתחושות אלה- הסיבה הראשונה היא המשאבים הרבים של זמן, כסף ועבודה שמושקעת באותו אדם, על חשבון ההתפתחות האישית ושעות הפנאי של המטפלים. סיבה זו קיימת כמעט תמיד במצבים של טיפול באדם קרוב, ללא קשר לסוג המחלה. הסיבה השניה היא ספציפית לאלצהיימר: המחלה כרוכה פעמים רבות בשינוי אישיותי שהופך את האדם החולה לנרגן ועייף, לעתים הוא מרבה להתלונן, להתפרץ בזעם ולהראות אגרסיביות , גם כלפי הקרובים המטפלים בו ובמקרים אחרים הוא מראה אדישות גמורה. גם אם המטפל מודע לכך שההתנהגות הזו היא אחת מסימני המחלה, קשה להכיל את ההתנהגות הזו, לא לתפוס אותה ככפיות טובה ולא להיפגע.

תמיכה למשפחה

בדיוק בשל המורכבות הזו, משפחות רבות פונות אחרי זמן מה לביטוח הלאומי לצורך קבלת עזרה סיעודית בבית של מטפל ישראלי או עובד זר. נוסף לכך, קיימות בארץ מסגרות שונות המעניקות תמיכה לבני משפחה המטפלים בחולי אלצהיימר, אם מטעם הרשויות המקומיות ואם מטעם מרכזים רפואיים ואחרים.

כשמדובר באלצהיימר, צריך לזכור גם שהמחלה נמשכת לרוב שנים ארוכות שבמהלכן חלה הדרדרות הדרגתית במצב החולה. במקביל לכך עולה גם הקושי הנפשי של בני המשפחה ובמיוחד של המטפל העיקרי, שלרוב אחרי מספר שנים חש שחיקה ותשישות רבה.

ישנן מספר מסגרות תמיכה:

  • קבוצות תמיכה למשפחות – בקבוצות אלה משתתפים בני משפחה המטפלים בחולי אלצהיימר או דמנציה, והן נערכות בהנחיית פסיכולוגיות או עובדות סוציאליות. המסגרת הקבוצתית מאפשרת לשהות לצד אנשים המתמודדים עם בעיות דומות, להעניק זה לזה תמיכה ולחשוב יחד על דרכי התמודדות יעילות. הקבוצה מהווה מעין מקום מפלט מהעול בבית ומאפשרת לבני המשפחה לפנות זמן לטובת עצמם.
  • טיפול פרטני – טיפול פסיכולוגי יכול לסייע להתמודדות עם רגשות שעולים בעקבות הטיפול האינטנסיבי, רגשות כמו תסכול, דכאון, אשמה ועוד.
  • אימון – ישנן תוכניות לאימון (קואווצ'ינג), תהליך קצר וממוקד שמטרתו יצירת חיים נורמליים תוך טיפול בבן המשפחה החולה. האימון מתמקד במטרות פרקטיות כגון חלוקת הנטל בין בני המשפחה, יצירת מוקדי עניין מחוץ לבית (פעילויות חברתיות) ויצירת דפוסי תקשורת נכונים בין בני המשפחה.
  • מרכזי מידע – בארץ פועלים מספר פורטלים אינטרנטיים ומוקדי סיוע למשפחות של חולי אלצהיימר. במרכזים אלה יוכלו לספק לבני המשפחה מידע על ההטבות
  • שמגיעות להם, על עלויות ודרכי הסיעוד הקיימות, וכמובן על תסמיני המחלה, מהלכה וכיצד ניתן לסייע להתמודדות

לאחר התמודדות המשפחה עם יקירם חולה האלצהיימר, צריכים המבוגרים לשתף את הדור הצעיר- ילדים. התמודדות ילדים עם קרוב משפחה חולה אלצהיימר הינה קשה, שכן הילדים מתקשים להבין את הסיבות למחלה, האם היא מדבקת וכן מתקשים להבין את השכחה והבלבול המאפיינת את החולה.

 

ראו גם:

להנגיש את סביבת המחיה לחולי אלצהיימר: ממעלון ומעלית הידראולית ועד מדרגוני כיסא ומדרגוני משטח

 

    קבלו יעוץ אובייקטיבי בחינם בנושא מעבר לדיור מוגן

    לייעוץ טלפוני חינם התקשרו

    077-7715476

    או מלאו את הפרטים:









    הרשמה מאובטחת. פרטיך נקלטים ליצירת קשר תוך כדי שמירה על פרטיותך.

    חייגו עכשיו צרו קשר