הפסקת טיפול בתרופות אנטי פסיכוטיות לחולי אלצהיימר

מחלת האלצהיימר היא מחלה ניוונית של המוח, הפוגעת באספקטים רבים של הקוגניציה, הבקרה המוחית, וגם ההתנהגות. למרות שהסימפטומים הברורים ביותר שקשורים לאלצהיימר ונקשרו בה בציבור הרחב הם אובדן הזיכרון וההתמצאות, הרי שהתנהגות תוקפנית, הזיות פסיכוטיות ועצבנות עם אי שקט (אגיטציה) נפוצים גם הם כסימפטומים במחלה, והם עלולים לגרום לצער רב לחולה ולסביבתו, ולהקשות על הטיפול התומך בו בצורה משמעותית.

טיפול בתרופות אנטי פסיכוטיות בחולי אלצהיימר

תרופות אנטי פסיכוטיות, המשמשות דר קבע לטיפול בחולים פסיכוטיים עם מחלת הסיכוזפרניה ומחלות אחרות, יכולות להועיל גם בחולי אלצהיימר, בדרך כלל במינונים נמוכים למדי.

עם זאת, יעילותן של תרופות אלו  איננה גבוהה. השימוש בהן נעשה כדי להפחית אגרסיביות ולשפר את מצבם הכללי של החולים הדמנטים. לתרופות האנטי-פסיכוטיות תופעות לוואי שונות: הפרעות בתנועה המכונות הפרעות "אקסטרא – פירמידליות" (דומות להפרעות הנצפות במחלת פרקינסון), הופעת תנועות בלתי רצוניות בפנים וסביב הפה (tardive dyskinesia), עלייה במשקל והופעת סינדרום מטבולי.

הסכנה ואי הנעימות שבתופעות לוואי אלו צריכה להישקל בכובד ראש כנגד היתרונות שבטיפול בתרופות אנטיפסיכוטיות בחולי אלצהיימר.

לעיתים קרובות, גם לאחר שניתן טיפול בתרופות אנטי פסיכוטיות לחולי אלצהיימר, הוא מופסק לאחר זמן בעקבות החשש מתופעות הלוואי (שהסיכון לפתחן גובר עם משך נטילת התרופה).  לא ברור האם הפסקת התרופות מעלה את הסיכון לפיתוח מחודש של התסמינים שבגינן ניתן הטיפול מלכתחילה – אי שקט, אגרסיביות ופסיכוזה.

אחת התרופות השימושיות ביותר לטיפול היא ריספרידון (Risperidone). ריספרדיון היא תרופה אנטי פסיכוטית חדשה, השייכת לקבוצת התרופות הא-טיפיות מהדור החדש. פרופיל תופעות הלוואי שלה דומה לתרופות האנטי פסיכוטיות הרגילות, והיא גם מגבירה את הסיכון לעלית רמת הפרולקטין בדם, עם תופעות לוואי הנלוות לכך.

הסיכונים הכרוכים בהפסקת הטיפול

האם באמת הפסקת הטיפול בתרופות אנטי פסיכוטיות בחולים דמנטים כרוכה בסיכון? האם התסמינים שלהם ניתן הטיפול יופיעו מחדש ביתר שאת, או שמא הפסקת הטיפול מומלצת לאחר פרק זמן סביר?

על שאלות אלו ניסה לענות מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת הרפואי היוקרתי The New England Journal of Medicine. המחקר שתואר בכתב העת נערך בקרב  180 קשישים בארצות הברית.

הקשישים סבלו ממחלת אלצהיימר, עם תסמינים שכללו פסיכוזה, אי שקט, ואגרסיביות. לחולים אלו ניתן טיפול בן שישה עשר שבועות בתרופה האנטי פסיכוטית ריספרידון.

החולים שהגיבו לטיפול התרופתי חולקו באופן אקראי לשלוש קבוצות: קבוצה אחת המשיכה עם הטיפול בריספרדון למשך שלושים ושניים שבועות, קבוצה שנייה המשיכה טיפול בריספרדון למשך שישה עשר שבועות, ולאחר מכן עברה לטיפול בתרופת דמה (פלסבו) למשך שישה עשר שבועות נוספים, וקבוצה שלישית הפסיקה את הטיפול בריספרדון וקיבלה טיפול בפלסבו למשך שלושים ושניים שבועות. הקבוצות נבדלו, לכן, במשך הטיפול האנטי פסיכוטי, שנע בין שישה עשר ל – ארבעים ושמונה שבועות.

במחקר זה, 112 חולים מתוך 180 החולים שהשתתפו במחקר הגיבו באופן ראשוני לטיפול האנטי פסיכוטי. שיעורי החזרה של התסמינים נבדקו, ונמצא שבשישה עשר השבועות הראשונים לאחר תקופת הטיפול המשותפת הראשונה, אחוז החזרה היה גבוה יותר בקרב חולים שקיבלו טיפול בפסלבו לעומת חולים שקיבלו טיפול בריספרדון – 60% לעומת 33%.

גם בשישה עשר השבועות הבאים, שיעורי החזרה היו גבוהים יותר בקבוצה שהחליפה את הטיפול לפלסבו, לעומת הקבוצה שהמשיכה לקבל טיפול אנטי פסיכוטי – 48% לעומת 15%.

החוקרים מסיקים, שהפסקת הטיפול בתרופות אנטי פסיכוטיות קשורה לסיכון מוגבר לחזרה של הסימפטומים שבגינם ניתן הטיפול – אי שקט, אגרסיביות, פסיכוזות.

טיפול קצר שנפסק עלול לגרום לחזרה של הסימפטומים, ולכן יש לשקול היטב האם להפסיק את הטיפול בתרופות אנטי פסיכוטיות בחולה דמנטי שכבר החל לקבלן באינדיקציות רפואיות ברורות.

ראו גם:

מה הקשר בין דיכאון ואלצהיימר?

טיפול תרופתי בחולי אלצהיימר