הצטברות חלבון בטא עמילואיד בעורקים עלולה לפגוע בבריאות הלב

מחלת האלצהיימר. רק השם לבדו מצליח לעורר צמרמורות בקרב השומעים אותו. במצב זה חולה מערכת העצבים המרכזית בצורה קשה המשפיעה על מגוון תפקודים של האדם.

הראשון והמוכר מבין כולם הוא בעיות זיכרון – החולה מתחיל לשכוח דברים, אך לעיתים הדבר יכול להתפרש כשכחה טבעית הקשורה לגיל או למתח. עם הזמן מתקדמת המחלה ופוגעת גם בהתמצאות במרחב, ביכולות הקוגניטיביות ובהמשך גם בכישורי ההליכה ועד לרמה של חוסר שליטה על הסוגרים.

מחלת האלצהיימר נגרמת כתוצאה מפירוק של חלבון APP המצוי באופן טבעי במוח. במהלך הפירוק נוצרים שברי חלבון הנקראים בטא עמילואיד אשר הגוף אינו מספיק לפנותם בזמן ונוצרים מהם גושים השוקעים במוח וגורמים למחלת האלצהיימר להופיע. עד עתה חשבו שהחלבון משפיע רק על המוח, אך מחקר חדשני מצא כי יש קשר בין הצטברות שברי החלבון במוח להצטברות דומה בלב.

בטא עמילואיד בלב והקשר לאלצהיימר

בעבר מחלת האלצהיימר הייתה נחשבת למחלה יחסית קצרה. התסמינים היו מתחילים להופיע, ההידרדרות הייתה מגיעה בעקבותיהם והחולה היה הולך לעולמו במהירות. עם השנים התקדמה הרפואה וכיום ישנן תרופות היכולות להאריך את חייהם של חולי האלצהיימר ולעכב את המחלה ככל האפשר.

התקדמות זו פתחה פתח להתקדמות המחלה בכיוונים נוספים מלבד המוח ומערכת העצבים המרכזית, ונתגלה כי עם הזמן נוצרות הצטברויות של בטא עמילואיד גם בשריר הלב, במיוחד באזור החדר השמאלי.

פעילות חדר שמאל בלב

הלב מורכב משתי עליות ושני חדרים, כאשר כיווץ החדר השמאלי אחראי לשליחת הדם דרך אבי העורקים אל כל הגוף. השריר סביב החדר השמאלי מתרפה, מאפשר לדם להיכנס פנימה ואז כיווץ חזק מזרים את הדם הלאה ושולח אותו לשאר האיברים.

פעילות תקינה מאפשרת חיים וזרימה של הדם בכמויות הנכונות ובזמנים המתאימים.

חדר שמאל ובטא עמילואיד

במחקר שנערך בבוסטון, ארה"ב, השוו בין מצב הלב של חולי אלצהיימר בשנות השבעים המאוחרות לבין אנשים בריאים הנמצאים בגילם. ההשוואה העלתה ממצא המדגים כי ישנה התעבות של השריר סביב החדר השמאלי של הלב אצל חולי האלצהיימר בהשוואה לבני גילם שאינם חולים במחלה.

התעבות השריר נגרמת עקב הצטברות בטא עמילואיד בתוכו וקיימת לכך השפעה ישירה על פעולת הלב. חדר שמאלי תקין מסוגל להגיע לרפיון מלא כדי להתמלא בכמות הדם הדרושה לכל הגוף ורק לאחר מכן מתרחש הכיווץ במלוא עוצמתו. שריר מעובה עקב הצטברות בטא עמילואיד אינו מסוגל להגיע לרפיון שכזה.

עקב כך, החדר השמאלי אינו מתמלא בכמות מספקת של דם וכך הלב אינו משגר כמות מספקת של דם לשאר האיברים. בעקבות כמות הדם המעטה ישנה דרישה גוברת מצד הגוף, הלב נאלץ לעבוד קשה יותר ובשלב מסוים מגיע הגוף לאי ספיקה והלב אינו מסוגל להמשיך ולתפקד.

על אף שיכולת הכיווץ של שריר הלב נשמרת, העובדה שהחדר אינו יכול להתמלא כראוי גורמת לאי ספיקה לבבית – והכול בעקבות הצטברות הבטא עמילואיד המוכר לנו מהמוח וממחלת האלצהיימר.

גילויים נוספים

המחקר בבוסטון הדגים כי ההצטברויות של בטא עמילואיד אינן קיימות רק במוח ובלב וניתן לאתר אותן גם בכליות, במעיים ובשרירים. גילוי זה מסב את תשומת ליבם של רופאים למטופלים החולים באלצהיימר לחשש של קריסת איברים נוספים, בנוסף לפגיעה המוחית. אי ספיקת כליות או לב עלולה להיות הרסנית לגוף ולהביא את המטופל לקריסת מערכות כללית.

חשוב לבצע ניטור של המצב ולהיות עם היד על הדופק. יש לבצע בדיקות תקופתיות קבועות לחולי אלצהיימר ולבחון תפקודים נוספים מלבד התפקודים המוחיים אותם בדוקים כחלק משגרת המחלה.