מחקר קבע: בני 90 חכמים יותר מבעבר ורמת התפקוד שלהם עלתה

כיום לא זו בלבד שבני 90 ומעלה חיים שנים רבות יותר, אם כי דעתם נשארת צלולה וחשיבתם חדה בשונה מבעבר.

חוקרים מאוניברסיטת דנמרק באודסנה, במרכז לחקר הזיקנה, מצאו כי לשליש מילידי 1915 היה סיכוי גבוה פי 3 לחיות עד גיל 90 ואף מעבר לכך. בנוסף נמצא כי בני 90 ומעלה הגיעו לגיל זה עם יכולות קוגניטביות משופרות.

החוקרים חוזים כי אריכות הימים תגדל במדינות מפותחות בעלות הכנסות כלכליות גבוהות. לפיכך, למחקר בתחום קיימת חשיבות גבוה מאוד בהיערכות נכונה מבחינה מדינית בריאותית.

מחקרים עתידיים ונוספים בתחום עשויים לתרום להארכת תוחלת החיים במדינות שונות בעולם.

ממצאי המחקר

בשני מחקרים שנמשכו כ- 12 שנים, השתתפו כ- 5000 אנשים, אשר חולקו לשתי קבוצות, 2,262 נולדו בשנת 1905, ואשר גיל הממוצע שלהם הינו 93.1 וקבוצה נוספת אשר היתה מורכבת מ 1,584 ילידי 1915 בגיל ממוצע 95.3 שנים.

בשני המחקרים הדגם ואופן הסקירה היו זהים. המשתתפים נדרשו לבצע מבדקים קוגניטייבים ומבחנים המשקפים את מצבם הנפשי.

תוצאות המבדקים השונים הראו כי ילידי 1915 הגיעו לתוצאות גבוהות יותר, כלומר התפקוד הקוגניטיבי (הקשבה, זכרון מילולי, דיבור) היה גבוה יותר. כמו כן, המשתתפים שנולדו בשנת 1915 הצביעו על הישגים טובים יותר בביצוע פעילות יומיומית.

מתוך ממצאי המחקר הסיקו החוקרים כי בני 90 ומעלה ניחנים היום ביכולות תפקודיות וקוגניטיביות טובות יותר מבעבר. ההנחה הרווחת היא כי מודעות גוברת, שיפור באיכות החיים, המנעות ממחלות זיהומיות,  גירויים אינטלקטואליים, תזונה נכונה, פעילות גופנית וגורמים סביבתיים, מהווים השפעה על אריכות ימים.

לצד הנחה זאת, סבורים החוקרים כי לא הכל נתון לידי האדם, ואנשים רבים הסובלים ממחלות שונות, דמנציה ובעיות קוגניטביות אחרות, נזקקים לעזרה חיצונית.

המחקרים כללו ראיון אישי, בדיקה גופנית, קוגניטיבית ומידע רפואי. באופן מפתיע, בין שתי הקבוצות לא נמצא הבדל ביכולות הפיזיות (מהירות הליכה, עוצמת אחיזת יד, היכולת לקום מהכסא), ולפיכך הסברה היא כי הסיבה לכך נעוצה דווקא בשינויים שהתחוללו מההיבט האינטלקטואלי ולאו דווקא מהפן הפיזי.

מהו הבסיס להבדל בין שתי הקבוצות?

על פי ממצאי המחקרים, הבסיס להבדל וליכולות הטובות יותר בביצוע הפעילות היומית בקרב ילידי 1915 הוא העזרים שאומצו על ידם כמו מעקים, רמפות, כסאות משוכללים, תנאי מחייה טובים יותר ותפקוד קוגניטיבי טוב יותר.

החוקרים ציינו כי ממצאי המחקר תקפים לגבי דנמרק, ואינם תקפים בהכרח לגבי מדינות אחרות בעולם, בהם ישנם אחוזים שונים של אנשים בריאים ותוחלת חיים שונה.

מחקרים נוספים בתחום

מהירות עיבוד המוח והזיכרון מואטים עם השנים. חוקרים מאוניברסיטת דרום קליפורניה, פירסמו מספר גילויים מפתיעים על המתרחש במוחם של אנשים מבוגרים.

ראשית ציינו החוקרים כי בעוד אנשים צעירים עושים שימוש בהמיספרה אחת במוחם לצורך ביצוע פעולה מסויימת, מבוגרים וקשישים מפעילים לצורך כך במקביל את שני חלקי המוח, דבר אשר מאפשר להם ליצור קשרים פוריים יותר בפתרון בעיות והתמודדות עם מצבים שונים.

למידה תמידית ושיפור היכולות הקוגניטיביות

קיימת הסכמה כי חינוך מקנה ידע ומטפח את מוחם של ילדים ומבוגרים. מחקרים חדשים מראים כי חינוך ולמידה קשורים לשיפור היכולות הקוגניטיביות גם בשלבים מאוחרים הרבה יותר של החיים. מחקר חדש באוסטריה שופך אור על הנושא.

החוקרים צפו שתהיה השפעה חיובית חזקה על הזיכרון ועל היכולות הקוגניטיביות בגיל מבוגר, בקרב אנשים אשר האריכו את שנות לימודיהם. עוד נמצא כי, ריבוי שנות לימודים עשוי להפחית את הסיכוי לדמנציה.