ליווי רוחני לחולי אלצהיימר

אם כעת זו הפעם הראשונה שבה אתם נפגשים במושג "ליווי רוחני" לא נופתע במיוחד. זה נכון לאו דווקא בהקשר של חולי אלצהיימר, אלא גם בהקשר של הגיל השלישי או הרביעי בכלל. ליווי מסוג זה הולך ומתפתח עקב בצד אגודל. והוא הולך ונעשה חשוב יותר, ככל שמתגבשת ההבנה שאפשר, חשוב וחיוני להקל על חולי אלצהיימר גם ברמה הרוחנית (ולא רק מיקוד תרופתי או קוגניטיבי). 

מדוע חשוב הליווי הרוחני דווקא?

עם כל הכאב שבדבר, ההידרדרות השכלית הקוגניטיבית מלווה הרבה מאוד קשישים. למרות שיש דרכים להאט את ההתדרדרות, אין טיפול תרופתי של ממש. עשויות לעבור עוד שנים ארוכות בטעם ימצא פתרון משביע רצון לבעיית האלצהיימר והדמנציה. 

גם מי שאולי לא מקבל את קיומה ההכרחי של הנפש, מסכים כי הכושר השכלי שלנו, תפיסת העצמי והזיכרונות מהווים את הגרעין על עצמיותנו. על כן, אובדן של הזהות שלנו, של הזיכרונות והתפיסה הצלולה נחשבים לקשים מנשוא. 

במרבית המקרים, חולה האלצהיימר מודע באופן די מובהק לכך כי מצבו הולך ומורע. כי הוא שוכח עוד ועוד מעצמו, מקרוביו, מכל מה שעבר בחייו. ובנקודות הקשות מנשוא הללו, כאשר ריפוי של ממש לא נראה באופק, הסעד הרוחני חשוב ביותר. הליווי הרוחני מעניק הרבה כוח ונחמה, באותן המקומות שנדמה כי אין מוצא. 

תמיכה והתמודדות עם הבדידות והכאב

חולי אלצהיימר, אפילו אם הם בריאים מבחינה גופנית (באופן יחסי) חשים כאב עמוק. במידה רבה, הכאב הזה הוא כאב קיומי. עולות שאלות כמו "למה זה מגיע לי?" או "האם יש טעם בקיום שבו כל מה שמוכר לי הולך ונעלם?" אין כיום כמעט אף אחד ושום דבר שמכין אותנו במהלך מרבית חיינו, להתמודד כהלכה עם שאלות כאלה. 

במציאות של מדינות המערב, מרבית האנשים המבוגרים מגלים רק בעת זקנה את משמעות השאלות היסודיות כמו "למה אנו בכלל כאן," או "מהי תכלית הקיום האנושי" או האם אכן הכל הבל הבלים, כפי שטען קוהלת. 

ובכן, מלווים רוחניים יודעים לספר, מתוך ניסיון אישי, כי לעצם שאילת השאלות המשותפת, יש הרבה משמעות. עצם הדיון, השאלות, התהיות, מעניק הרבה נחמה. אפילו, וזה די מדהים, אפשרות לצמיחה. אחרי הכל, זה מה שהופך אותנו לאנושיים. 

לא רק היכולת למצוא תשובות לשאלות. אלא היכולת לשאול שאלות. וללא ספק, עצם העובדה שלצד חולה אלצהיימר יש אדם נוסף, קשוב, מנוסה, רגיש, אמפתי, די בכך כדי להקל הרבה מן הנטל. כי הבדידות או הרגשה של בדידות שמלווים הרבה מן החולים קשה היא. 

הכלי הכי חשוב של מלווה רוחני

קצרה היריעה מלספר כאן על כל הדרכים היצירתיות שבהן עושים שימוש מלווים רוחניים, במפגשיהם עם חולי אלצהיימר, אך חשוב להדגיש כי לא מדובר אך ורק בשיח שכלתני או שאילת שאלות משותפת, בהחלט לא. הכלי הכי חשוב של מלווה רוחני הוא האינטואיציה, היכולת לחוש חיבור עם כל אדם שזקוק לעזרה. חיבור שמקבל את האדם השני ממקום אמיתי וכן. מקום שמנסה לגעת בכל דרך אפשרית. 

ליווי רוחני לחולי דמנציה או אלצהיימר יכול להתבסס על שימוש בסמלים, בצלילים, בתמונות. יצירת חוויה רגשית ניתנת להשגה בהרבה מאוד דרכים, למשל, העלאת זיכרונות מודרכת והתענגות על כל הצלחה, אפילו קטנה. קריאה בספר ואפילו תפילה או העלאת משאלה. 

גם חיבוק במקום הנכון יכול להעניק המון, אור מתוך החושך, תקווה מתוך אובדן המילים, רגש מתוך הקיהיון. התמיכה הרוחנית מתבססת על אוצרות רוח וידע אנושיים ללא גבולות, כי גם כשזיכרון נמוג, הרוח האנושית שבפנים חיה וקיימת. 

קראו עוד על ליווי רוחני לגיל השלישי