מהי דליריום ומה הקשר שלה לאלצהיימר?

דליריום היא הפרעה נוירו-פסיכולוגית הבאה לידי ביטוי בירידה מהירה ברמת התודעה או ההכרה של אדם ביחס לסביבה שלו. באופן עקרוני הבעיה קיימת גם באנשים שלא סובלים מאלצהיימר וכן קיימת גם בקרב אנשים צעירים.

הדליריום באה לידי ביטוי בערפול במצב ההכרה שיכול להתבטא באופן שונה אצל כל מטופל ומטופל. בין היתר הדליריום יכול לבוא לידי ביטוי בשינוי ביכולת הריכוז, הזיכרון, ההתמצאות במקום או בזמן, שינוי חד ביכולת התקשורת, שינוי ביכולת תפיסת המציאות ועוד. בדרך כלל מדובר על שינויים המתרחשים בטווח של שעות עד ימים לכל היותר.

בנוסף לכל אלה אופייניות מאוד גם תופעות כמו לדוגמה הזיות ויזואליות, מחשבות סתמיות, פגיעה ביכולת השיפוט, נטייה לרגזנות ולאלימות, נטייה לאפטיות ועוד. משך ההפרעה קצר יחסית ונע בין מספר שעות למספר ימים סך הכול. ההפרעה מתאפיינת במהלך גלי ואופייני מאוד שהחולה יהיה מעורפל יותר במהלך הלילה ובמהלך שעות הבוקר המוקדמות וערני יותר במהלך היום.

החשיבות של אבחון דליריום בקרב חולי אלצהיימר

בקרב חולי אלצהיימר, קיימת חשיבות עליונה לאבחן מצבי דליריום בשלב כמה שיותר מוקדם, משלושה טעמים מרכזיים:

• דליריום מסמנת כי יש משהו שאינו כשורה עם המטופל – במקרים רבים הדליריום היא העדות היחידה לכך שהחולה סובל ממצב בריאותי מסכן חיים כמו לדוגמה זיהום חמור. כמובן שלעתים הדליריום מופיעה על רקע מחסור חמור במיוחד בשעות שינה, אך על מנת שניתן יהיה לקבוע בוודאות מה הוא הגורם לדליריום ולטפל בחולה בהתאם, יש להגיע לחדר מיון באופן בהול.
• דליריום מעמידה את החולה בסכנת פציעה – אדם הסובל מדליריום נמצא בסיכון מוגבר במיוחד לנפילות ולפציעה עצמית.
• דליריום עלולה להוביל להידרדרות קוגניטיבית מהירה ובלתי הפיכה – במקרים מסוימים החולים לא מחלימים ולא משתפרים לאחר הדליריום. כמו כן במקרים מסוימים הדליריום מאיצה את ההידרדרות הקוגניטיבית.

אילו סימנים צריכים להדליק נורה אדומה?

דליריום באה כפי שציינו לידי ביטוי בשינוי פתאומי יחסית במצבו המנטלי של החולה. עם זאת, אדם הסובל מאלצהיימר בין כה וכה סובל משינויים מסוימים במצבו המנטלי. אי לכך, מטפלים רבים ובני משפחה רבים של חולי אלצהיימר מתקשים לזהות את ההפרעה כאשר היא מתרחשת שכן הם מייחסים את התסמינים שלה למחלת האלצהיימר ולא מתייחסים אליהם כמרכיבים של דליריום. להלן כמה מהסימנים שצריכים להדליק נורה אדומה, המחייבים פנייה לאבחון מקצועי:

• שינוי בתפקוד המנטלי.
• חשיבה מבולבלת – החולה מפגין דיסאוריינטציה חמורה מהרגיל ביחס לזמן ולמיקום.
• רגזנות ועצבנות – חולה שנוטה להתנהג בנימוס עלול להפוך לאגרסיבי מאוד וחולה נעים הליכות עלול להפוך לעצבני וכועס בצורה יוצאת דופן.
• קשיי ריכוז – קושי רב מהרגיל להתרכז בשיחה או בתכנית טלוויזיה.
• המטופל הופך לשקט מהרגיל – דליריום היפו אקטיבי הוא מצב שבו המטופל הופך לרגוע יותר, מהורהר יותר ושקט יותר.
• הזיות ומחשבות שווא – החולה שומע קולות דמיוניים, רואה דברים שלא קיימים במציאות או מאשים את הסובבים אותו בהאשמות שווא. אם תופעות אלו קיימות כעניין שבשגרה, הדליריום עשויה להחריף אותן.

כיצד מטפלים בחולה הסובל מדליריום?

הטיפול בחולה הסובל מדליריום מורכב משלושה אלמנטים:

• טיפול בגורם שהוביל להתפתחות הדליריום (טיפול בזיהום המערכתי בעזרת עירוי אנטיביוטיקה למשל).
• טיפול תומך – שינויי תנוחה למניעת פצעי לחץ, שינוע החולה לשירותים למניעת עצירות או אצירת שתן, השגחה צמודה למניעת פציעה עצמית או נפילה מהמיטה ועוד.
• הפחתת הבלבול וההתנהגות הבעייתית על ידי יצירה של סביבה רגועה ותומכת (נוכחות של בני משפחה יכולה לסייע מאוד למשל ואפילו לסייע יותר מטיפול תרופתי).