תגלית ישראלית תעזור כנראה לרפא אלצהיימר
מחלת האלצהיימר שייכת לקבוצת המחלות הניווניות של מערכת העצבים המרכזית, יחד איתה בקבוצת מחלות זו נמצאת גם מחלת הפרקינסון. המשותף למחלות אלה הוא פגיעה בלתי הפיכה בתאים המרכיבים ובונים את רקמת המוח, דבר המביא לפגיעה קשה בכלל התפקודים שהאדם הבריא אמור ויכול לבצע.
המחלות הניווניות של המוח הן קבוצה של מחלות פרוגרסיביות, דהיינו, מחלות שהולכות ומתקדמות עם הזמן ללא נסיגה או עצירה של התפתחות המחלות. לצערנו הרב, נכון להיום טרם נמצא מרפא למחלות הנ"ל והחולים דועכים אט אט אל מותם שמלווה בכאב וסבל רב הן לחולה והן לבני משפחתו.
חוקרים ישראלים מהאוניברסיטה העברית פרסמו לאחרונה מאמר בכתב העת Nature Communications בו הם מתארים את ממצאי המחקר שלהם שגילה מהם המנגנונים שמאפשרים לתאים גזע להתמיין לקבוצות התאים השונות. התקווה היא שתגלית חשובה זו תעזור בהמשך להביא לתיקון רקמת המוח בנפגעת במחלות הניווניות.
מהי מחלת האלצהיימר?
מחלת האלצהיימר היא כאמור מחלה חשוכת מרפא שמתבטאת בניוון של תאי המוח הקרויים גם נוירונים. הנוירונים מתים באופן טבעי בקצב מסוים ככל שאנו מזדקנים, מה שמסביר את השכחה המאפיינת קשישים.
יחד עם זאת, במצבים מסוימים כמו במחלת האלצהיימר ופרקינסון, תאי המוח מתחילים למות בקצב מהיר מהנורמה ומוקדם מהצפוי, דבר שמתבטא בסופו של דבר בשלל תסמינים נוירולוגים כמו שכחה, איבוד התמצאות בזמן ובמרחב, דיכאון, קושי בתנועה ולבסוף נכות ומוות.
קיימות מגוון תרופות כמו תרופות המכילות נגזרות של דופאמין במטרה לתת תחליף לחומרים שהמוח מאבד כתוצאה מהמחלות. התרופות הנ"ל עוזרות במידת מה להקל על הסימפטומים ולהאט את קצב התקדמות המחלה, אולם הן אינן מביאות לריפוי.
מהם תאי גזע?
הגוף שלנו בנוי מכמות רבה מאוד של תאים. לתאים יש מאפיינים בסיסיים דומים- כולם מכילים גרעין בו אצור החומר הגנטי שלנו, לכולם יש קרום ומספר אברונים בסיסיים. יחד עם זאת, השוני הרב הקיים בין קבוצות התאים השונות הוא זה שהביא להתפתחות של יצור כה מורכב ומפותח כמו האדם.
כל התאים נוצרים מתאים הקיימים בתקופה העוברית ונקראים "תאי גזע" או "תאי אב". תאים אלה הם בעלי פוטנציאל התמיינות גדול מאוד שנקרא גם "פלסטיות". הם מסוגלים להתמיין לכל אחד מסוגי התאים בגופנו.
השימוש בתאי גזע לצרכי מחקר וריפוי יכול לעזור לחולים במחלות רבות שנחשבות חשוכות מרפא.
המחקר החדש וממצאיו
הדוקטורנט שי מלצר, בהנחייתו של ד"ר ערן משורר מהמחלקה לגנטיקה במכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית הם האחראיים למחקר החדשני.
החוקרים ניסו להתמקד בהבנה, תוך כדי שימוש בתאים בתנאי מעבדה, של הגורמים המאפשרים את הפלסטיות הרבה של תאי הגזע. החומר הגנטי שנמצא בגרעין התא שלנו, הקרוי גם דנ"א, ארוז בצורה מסוימת שגורמת לו לבטא תכונות ספציפיות בתאים מסוימים. החומרים האורזים את הדנ"א בצורה זו הם חלבונים וככל שהאחיזה שלהם בדנ"א היא רופפת יותר, פוטנציאל ההתמיינות של התא הוא גדול יותר.
צמד החוקרים הצליחו לגלות באמצעות שימוש בטכנולוגיות מיקרוסקופיות, שני שינויים כימיים הקיימים בתאי גזע ואינם קיימים בתאים רגילים. שינויים אלה הם הגורמים, ככל הנראה, לגמישות הרבה שמראים תאי הגזע.
אחד מהחלבונים שנמצאו כקושרים את הדנ"א בחוזקה הוא חלבון בשם Lamin A. חלבון זה קושר את הדנ"א בחוזקה למעטפת הגרעין ובכך מונע ממנו לממש את מלוא פוטנציאל ההתמיינות שלו. החוקרים הראו כי החלבון הנ"ל אינו קיים בתאי גזע, דבש המאפשר להם להיות יותר פלסטיים.
עוד הגדילו החוקרים לעשות בכך שהשתמשו על התאים שגודלו בצלחת במעבדה בתרופות מסוימות, שגורמות לשינויים המשנים את הפלסטיות של תאי גזע והצליחו להגדיל ולהקטין את יכולת ההתמיינות שלהם.
המחקר נחשב למשמעותי וחשוב ביותר שכן אם נהייה מסוגלים לשנות את פוטנציאל ההתמיינות של תאי גזע, נוכל לגרום להם להתמיין לתאי עצב ולשקם בעזרתם את מוחם של אלו הסובלים ממחלות ניווניות של המוח כמו אלצהיימר ופרקינסון.