אלצהיימר היא אחת המחלות הקשות שהאדם יכול לסבול מהן. זוהי מחלה הפוגעת במערכת העצבים המרכזית ומביאה לניוון אישי של האדם, עד למוות אפשרי של תאי העצב במוח שלו.
כדי להפוך את התמונה למורכבת אפילו יותר, חשוב להדגיש שאלצהיימר היא מחלה “פרוגרסיבית”, כלומר, מחלה שתסמיניה נעשים חמורים יותר עם השנים. מהלך המחלה איטי מאד ועלול להימשך עשרות שנים, כאשר הוא כולל על פי הגישה הרפואית השלטת כיום חמישה שלבים: שלב מוקדם, שלב קל, שלב בינוני, שלב קשה ושלב סופי, בכל אחד רשימה אחרת של תסמינים לא רצויים.
אבחון מחלת האלצהיימר הוא בעייתי, כאשר רבים לא פונים בכלל לאבחון, בטח שלא בשלבים הראשוניים: הם מסיקים באופן שגוי שמדובר בתסמינים “טבעיים” של הזדקנות הגוף, חרדים לגלות את תוצאות הבדיקה או מנסים להדחיק את הבעיה. התוצאה היא שעם הופעת התסמינים יכול מאד להיות שכבר יהיה “מאוחר מדי” ושהמחלה תהיה בשלבי התפתחות (גם השלבים המוקדמים שלה הם לא נעימים). האם ייתכן שבשנים הקרובות נראה שמצבים מהסוג הזה הופכים לנפוצים פחות?הפיתוח הישראלי שעשוי לשנות את חוקי המשחק
כלל האצבע עם אלצהיימר, כמו מחלות רבות אחרות, הוא שאבחון מוקדם עשוי לשפר את סיכויי ההתמודדות עם הבעיה בצורה דרסטית. במקרה של אלצהיימר המצב לא פשוט עקב רשימת התסמינים הארוכה וההופעה ההדרגתית שלהם במשך שנים ארוכות (אפילו עשרות שנים).
ההנחה כיום בקהילה הרפואית היא שהמחלה מתחילה להתפתח אצל האדם עוד בסביבות גיל ה-40 לחייו, עשרות שנים לפני שתסמיני המחלה יופיעו. הטיפול בבעיה נחשב למורכב ולרב מערכתי, עם שילוב של תרופות וטיפולים אחרים, אבל סיכויי ההצלחה גדלים כשמתחילים בטיפול בשלבים המוקדמים מאד.פיתוח ישראלי חדש של פרופסור שי רהימיפור ופרופסור רחלה פופובוצר מאוניברסיטת בר אילן עשוי לשנות את התמונה ולהביא לאבחון של אלצהיימר וגם של פרקינסון בשלבים הראשוניים, עוד לפני שהתסמינים המרובים של הבעיה מתחילים להופיע.
החוקרים יצרו מולקולקה סינתטית, אשר מתקשרת אל החלבונים בגוף המאפיינים את המחלות האלה – חלבון עמילואיד בטא (מקושר לאלצהיימר) וחלבון אלפא סינוקלאין (מקושר לפרקינסון) – ומאפשרים בכך זיהוי של המחלות בשלבים מוקדמים מאד, עוד לפני הופעת התסמינים הקוגנטיביים או הפיזיים אצל האדם החולה. באמצעות התחקות אחר החלבונים, יצירת “תקשורת” איתם ואיתור פעילות חריגה שלהם, ניתן לגלות בעיות המתפתחות בהקדם האפשרי ו”להקדים תרופה למכה”.יש לציין שהמולקולה נוסתה עד כה על עכברים ונבדקה בבדיקות מעבדה, כאשר התקווה של החוקרים היא להתקדם בעתיד הנראה לעין לשלבים הבאים ולבצע ניסויי המשך על בני אדם, שאולי יהפכו אותה לדרך שגרתית לאבחון הבעיה עבור אוכלוסיית הסיכון. החוקרים מקווים שלא רק שהאבחון יגלה כיעיל עבור המחלות שהוזכרו, אלא שניתן יהיה להשתמש במולקולקות באופן דומה כדי לגלות מצבים בעייתיים אחרים דוגמת ניוון שרירים (ALS).
אם הפיתוח הזה ייצא אל הפועל, מדובר בבשורה משמעותית מאד עבור האוכלוסיה הסובלת או העלולה לסבול מאלצהיימר. בכוחה של הבדיקה להקדים בעשרות שונים את תחילת הטיפול באלצהיימר, תוך עיכוב קצב ההתמקדות שלה. זאת ועוד, באמצעות האבחון הזה ניתן יהיה לקבל תמונת מצב נוספת באשר לאחוז החולים במחלה והמאפיינים שלהם, מה שעשוי לסייע בפיתוח פתרונות אחרים של אבחון וטיפול.
