האם אלצהיימר היא מחלה אוטואימונית?

רמות השומנים הגבוהות במוח (מסוג ceramide ) במחלת האלצהיימר, נמצאו עכשיו על ידי מדענים כמעלות את רמות הנוגדנים לשומנים. בעוד ששומנים מסוג מסוים מועילים לעור למשל, כאשר הם נמצאים במוח הם מגבירים את ייצור בטא עמילואיד ומסייעים לפלאקים המצטברים להרוג תאי מוח. מחקר זה מצא כי רמות גבוהות של ceramide הינו גורם סיכון לאלצהיימר.

עם זאת, לא נמצא המנגנון המדויק בו העמילואיד מפעיל ייצור עודף של שומנים בדם, אולם ההנחה היא כי אם ייעשה חיבור בין הנוגדנים נגד ceramide ייתכן ותיפגע היווצרות הפלאק. כך שמחקרים שפורסמו ובחנו את פעילותה של תרופה שעיכבה היווצרות ceramide מצאו כי כך קרה. כמו כן, הם מצאו כי ברמות גבוהות של ceramide, הייתה העברה לזרם הדם ויצירת נוגדנים שתמכו בהתקדמות המחלה. ממצאים אלו נמצאו באופן מיוחד בקרב נקבות עכברים.

המנגנון האוטאימוני במחלת האלצהיימר

הממצא המפתיע של המחקר הוא התמיכה בתאוריה שאלצהיימר היא מחלה אוטואימונית, אשר נוטה להיות שכיחה יותר בקרב נשים ומאופיינת על ידי נטיית המערכת החיסונית לייצר נוגדנים נגד הרקמות של החולה. החוקרים סברו כי באמצעות מדידת רמות השומנים בדם או של חלק מתוצרי הלוואי שלהם אפשר יהיה לבסס מבחן מוקדם להתפתחות פוטנציאלית של אלצהיימר, מכיוון שרמות ה- ceramide בקרב העכברים היו גבוהות גם לפני התפתחות סימנים להיווצרות רובד משמעותי.

הבעייתיות שהעלו החוקרים בנושא זה הוא חוסר הידיעה אם הנוגדנים נגד ceramide עלולים להתפתח באופן טבעי במהלך המחלה או שאולי הם עלולים להיות התוצאה או הסיבה למחלה. הממצא הוודאי יותר הוא שעודף ceramide במוח יוצר שלפוחיות או “בועות שומנים בדם” בשם exosomes, שמתחילים להתאסף סביב תאי המוח. תוכן שלפוחיות אלו יהיה תלוי בסוג התא הגורם להם, אולם ישנן ראיות קודמות שכאשר exosomes נלקחים על ידי תאים אחרים, הם יגרמו למוות של תאים. דרך זו הינה ההשערה למנגנון ניוון מערכת העצבים באלצהיימר.

מסקנות המחקר

תוצאות התהליך הלכה למעשה יהיה הדרגתי וכרוני, מכיוון שייקח זמן עד הפיכת החומרים לרעילים, עקב מנגנוני תנועה ושחרור מתמשכים. בשלב מסוים אשר לא ברור מתי הוא מתרחש בדיוק, מערכת הסילוק תפסיק לעבוד, ורמת הרעילות של העמילואידים תיגבר.

פתרון לכך עשוי להתבצע על ידי הפחתת רמות ה- ceramide באמצעות הזרקה של תוספות ceramide מתחת לעור, בכדי לעורר תגובה חיסונית והאטה של התקדמות המחלה. פתרון זה הוצע מכיוון שכאשר נמצאו רמות נוגדנים גבוהות במודל החיה, וניתנו תוספות של ceramide, נמצאה עליה ברמות הנוגדנים, כמו גם ברמות הפלאק ו exosomes.

פתרון נוסף שהוצע הוא חיסון העכברים נגד ה- ceramide שלהם, כך שהם יפתחו נוגדנים שינטרלו את ה- ceramide. מנגנון זה יהיה דומה לחסימת הייצור, כך שהחיסון הוא למעשה נוגד מחלה. כמו כן, חיסון זה נדרש גם בכדי לחסום את שרשרת האירועים שתורמים לאובדן תאי מוח.

פתרונות אלו צריכים עוד להיחקר ולהיבחן, במיוחד על רקע העובדה שבמחקר, עכברי האלצהיימר אשר טופלו ברמות גבוהות של ceramide חוו עלייה של 33 אחוזים בהיווצרות עמילואיד ורמות ה- exosome עלו פי 2.4.

מחקרים עתידיים

ממצאי המחקר למעשה העידו כי העכברים מבצעים מעין חיסון עצמי. ולכן תהו החוקרים בשאלה האם ל- exosomes, יש מגוון רחב של פונקציות, כך שהתערבות ברמות הנוגדנים עלולה לחסום את מאמציהם הטבעיים.

מחקרים עתידיים יבחנו עכברים מהונדסים גנטית, אשר חסרים את האנזים ההכרחי ליצירת ceramide. הכלאת עכברים אלה עם “עכברי אלצהיימר” תוכל לתת את התשובה לשאלות אשר עלו.