מי נחשב סיעודי?

המונח "מצב סיעודי" מגיע בימינו כמעט מדי יום לכותרות העיתונים ואתרי החדשות בישראל, וזאת במגוון הקשרים שונים. עובדה זו נובעת במידה רבה מהעלייה ההדרגתית בתוחלת החיים הממוצעת, הן בישראל והן בשאר המדינות המפותחות, אשר מובילה לעלייה בגיל הממוצע של האזרחים. כתוצאה מכך, יותר ויותר אזרחים בישראל מוגדרים מדי שנה כסובלים ממצב סיעודי, הגדרה שיש לה משמעות ניכרת באשר להטבות להן הם זכאים.

בבסיסו, מצב סיעודי הוא מצב שבגינו אין באפשרותו של האדם להתנהל באופן יום יומי בצורה עצמאית, ומשכך הוא נדרש לסיוע מצד גורם חיצוני כלשהוא, וזאת באופן מתמשך.

מטבע הדברים, מדובר בהגדרה רחבה במיוחד, ומשכך נוצר צורך לאמץ שיטה מיוחדת, אשר תאפשר להגדיר אדם כסיעודי בצורה ברורה, מדויקת ומוסכמת. בישראל מבחן זה הוא מבחן ADL, אשר אומץ הן על ידי חברות הביטוח הפרטיות לקביעת ביטוח סיעודי, והן על ידי המוסד לביטוח לאומי.

מהו מבחן ADL?

מבחן ADL, ובראשי תיבות "Activities of Daily Living", הוא מבחן הבוחן את יכולת תפקודו של אדם, וזאת תוך התמקדות בשש פעולות יומיומיות ובסיסיות, אשר כל אדם נדרש לבצע. בחינת יכולתו של האדם לבצע פעולות אלו, באופן עצמאי, מאפשרת לקבוע האם יש באפשרותו של האדם להתנהל באופן עצמאי במהלך חיי היום יום, או שמא הוא נדרש לסיוע מצד גורם נוסף, וכתוצאה מכך הוא מוגדר כבעל מצב סיעודי.

ששת הפעולות, כפי שמוגדרות במבחן, הן:

• יכולתו של האדם לעבור באופן עצמאי ממצב ישיבה למצב עמידה, ולהיפך.
• יכולתו של האדם לפשוט וללבוש את בגדיו באופן עצמאי.
• יכולתו של האדם להתרחץ באופן עצמאי.
• יכולתו של האדם להזין את עצמו (אכילה ושתיה) באופן עצמאי.
• יכולתו של האדם להתנייד ממקום למקום ללא צורך בסיוע חיצוני (בין אם בעזרת כיסא גלגלים או מכשיר סיוע אחר, או שלא).
• יכולתו של האדם לשלוט על סוגריו, ללא צורך בקטטר או בחיתול למבוגרים.

בחינת ששת פעולות אלו, אשר כפי שניתן לראות מהוות פעולות שגרתיות ויום יומיות עבור כל אדם, מספקת אינדיקציה טובה באשר ליכולתו של האדם להתנהל באופן עצמאי במהלך חיי היום יום, ללא צורך בסיוע חיצוני שוטף. מסיבה זו, במידה ונמצא כי האדם אינו כשיר לביצוע עצמאי של פעולות אלו, הוא יוגדר כבעל מצב סיעודי, וזאת לרבות כלל ההטבות המוקנות כתוצאה מכך.

יש לציין בהקשר זה, כי על מנת להיות מוגדר כסיעודי, אין חובה להוכיח כי האדם אינו כשיר לביצוע כל הפעולות שלהלן. גם במידה ונמצא כי אין ביכולתו לבצע חלק מהפעולות, וככל שמדובר בפעולות המוגדרות כבעלות השפעה ניכרת וממשית על איכות חייו (לדוגמא – שליטה על הסוגרים), הרי שייכן כי האדם יוגדר כסיעודי, על כל המשתמע מכך.

האם ניתן לקבוע מצב סיעודי שלא באמצעות מבחן ADL?

בכלליות, התשובה היא חיובית. במידה והאדם מוגדר כמי שסובל ממצב של תשישות נפשית, דהיינו אדם הסובל מפגיעה ניכרת ביכולת זכרונו, בעיות הבנה קשות, חוסר התמצאות בסביבתו, ירידה משמעותית בכושר הקוגניטיבי שלו וכדומה, הרי שמצב זה מאפשר להכיר בו כסיעודי, וזאת גם במידה ויש באפשרותו לבצע באופן עצמאי חלק מהפעולות הנכללות במבחן ה-ADL.

יש להבהיר עם זאת, כי על מנת להוכיח כי האדם סובל מתשישות נפשית, ברמה המצדיקה הכרה בו כסובל ממצב סיעודי, יש להוכיח באופן חד משמעי כי התשישות הנפשית פוגעת באופן ממשי ומתמשך ביכולתו של האדם להתנהל באופן עצמאי, וזאת במהלך חיי היום יום.

ראו גם:

טיפול סיעודי לחולי אלצהיימר