ויטמין D והקשר לאלצהיימר

ויטמין D הוא חומר שומני, המסייע בתהליכים ביוכימיים שונים בגוף. גופנו מקבל ויטמין D במספר דרכים אפשריות. ניתן לקבל ויטמין D בתזונה הרגילה, בעיקר ממוצרים מן החי. ויטמין D גם מיוצר בגופנו בעור, באמצעות חשיפה לאור השמש. הויטמין עובר סדרה של שינויים כימיים בכליות ובכבד, ולאחר מכן הופך לצורה הפעילה בגוף.

תפקידו העיקרי של ויטמין D בגוף קשור לבנייתן של העצמות, ורמתו נקבעת בעיקר על ידי בלוטות הפרא-תירואיד, הנמצאות בקדמת הצוואר.

לאחרונה מתגלים תפקידים רבים ושונים של ויטמין D, הכוללים גם מניעת סרטן. ככל הנראה, ויטמין D משמש כנוגד חימצון (אנטי-אוקסידנט) וכחומר חשוב לפעילות תאי העצב.

למרבה הצער, מחסור של ויטמין D נפוץ מאוד באוכלוסייה. מעריכים שמחסור זה הוא המחסור הנפוץ ביותר בויטמינים בקרב בוגרים. כ – 90% מהקשישים סובלים ממחסור בויטמין D.

מחסור זה נגרם בחלקו בגלל הפחתה בחשיפה לשמש, אך גם מסיבות נוספות, שאינן ברורות כל צורכן. ניתן לקבל ויטמין D בטיפות כתוספת תזונתית.

מחלת אלצהיימר

מחלת אלצהיימר היא הסיבה השכיחה ביותר לדמנציה בקרב קשישים. דמנציה היא ירידה קוגניטיבית הדרגתית המופיעה בדרך כלל עם ירידה בזיכרון, שמתדרדרת לאחר זמן להפרעות בתפקודי שפה, הפרעה בשיפוט ובתובנה, ולאחר מכן גם ירידה תפקודית קשה.

מחלת אלצהיימר היא מחלה חשוכת מרפא. טיפולים תרופתיים שונים יכולים לסייע לחולים, אך לא משפיעים באופן ממשי על התקדמות המחלה, ואינן יכולים לרפאה.

מאמצים רבים נעשים כדי לזהות את הגורמים המנבאים הופעה של אלצהיימר גיל המבוגר. ייתכן שגורמים שונים הניתנים להשפעה בגיל צעיר יותר יוכלו להפחית את השכיחות של אלצהיימר בקרב קשישים.

האם יש קשר בין ויטמין D למחלת אלצהיימר?

בעקבות מחקרים אחדים שנערכו, ידוע שרמות נמוכות של ויטמין D (Hypovitaminosis D) קשורות לירידה קוגניטבית בגיל המבוגר.

עם זאת, טבעה וסיבתה של ירידה זו , והקשר שלה לויטמין D אינם ברורים. האם מניעה של מחסור בויטמין D יכולה להפחית או למנוע ירידה קוגניטיבית? האם לנטילה של ויטמין D בגיל הצעיר והמבוגר תתכן השפעה מיטבית על המוח?

מחקר חדש שפורסם בכתב העת הרפואי Journal of Gerontology  מנסה לענות על שאלות אלו. המחקר, שנערך בצרפת, ניסה לבחון האם התצרוכת התזונתית של ויטמין D קשורה להופעת דמנציה לאורך תקופת מעקב של שבע שנים בקרב נשים בגילאי 75 ומעלה.

במחקר השתתפו 498 קשישות, שלא נטלו תוספת של ויטמין D מחוץ לתזונה הרגילה. ההערכה של התצרוכת התזונתית של ויטמין D נעשתה על בסיס שאלונים תזונתיים שניתנו לקשישות.

הנשים חולקו לשלוש קובצו שונות: נשים שאובחנו עם מחלת אלצהיימר, נשים שאובחנו עם דמנציה מסיבה אחרת, ונשים ללא דמנציה.

בניתוח סטטיסטי שנערך, נמצא שרמות ויטמין D בדיאטה קשורות להופעה של מחלת אלצהיימר, אך אינן קשורות להופעה של דמנציה מסיבות אחרות.

ההשפעה של מחסור בויטמין D הייתה קטנה, אך משמעותי מבחינה סטטיסטית. נטילה מוגברת של ויטמין D בדיאטה הפחיתה את הסיכון לחלות באלצהיימר פי 4.5. כלומר, התגלה במחקר קשר של מנה – תועלת: עם העלייה בצריכה של יטמין D פחת הסיכון לחלות.

החוקרים מסכמים שנטילה מוגברת של ויטמין D בדיאטה קשורה לירידה בסיכון לחלות באצלהיימר בקרב נשים מבוגרות.

הסיבות הברורות לקשר זה, והיעילות שבמתן חיצוני של ויטמין D למניעה של אלצהיימר צריכים להיחקר במסגרות נוספות  – ייתכן שסגולותיו המיטביות של ויטמין D יסייעו בהפחחת שיעור הדמנציה בקרב קשישים, ויובילו להמלצות שונות וחשובות בתחום התזונה.

ראו גם:

ויטמין B ומחלת אלצהיימר

השמנת יתר ודמנציה

המוח מתחיל להתנוון בגיל 45