מחלת האלצהיימר היא מחלה ניוונית של המוח. במהלך המחלה מופיעה התדרדרות קוגניטיבית אצל החולים, עם הפרעות בזיכרון , בכישורי השפה, ובתפקוד היום יומי. יכולת החשיבה, ההתמצאות ותפקודים עליונים אחרים של המוח נפגעים גם הם.
טרם נמצא מרפא למחלה זו, אם כי קיימות תרופות שיכולות להקל במקצת על החולים. במחקר מדעי נמצא שבמחלה זו מצטברים במוח משקעים חלבוניים שנקראים בטא-עמילואיד. נמצא שמספרם ופיזורם של משקעים אלו עומד ביחס ישר לסיכון לחלות באלצהיימר, אם כי ניתן למצוא אותם גם אצל קשישים בריאים.
האם ניתן למנוע אלצהיימר?
מחקרים רבים מנסים לענות על שאלה זו. האם יש גורמי סיכון ברי מניעה לאלצהיימר? האם שינויים סביבתיים, תזונתיים או התנהגותיים יכולים להפחית את הסיכון לחלות במחלה, ואת שיעור המחלה באוכלוסייה? מה ניתן לעשות כדי למנוע, או לחילופין לדחות את מועד הופעת המחלה? עד כה לא נמצאו תשובות ברורות לשאלות אלו. במחלת האלצהיימר עוד רב הנסתר על המרובה.
פעילות קוגניטיבית ומניעת אלצהיימר
האם ייתכן שפעילות קוגניטיבית תגן עלינו מפני מחלת האלצהיימר? האם ייתכן, שאם נפעיל את מוחנו בצורה מספקת נוכל למנוע את ההידרדרות הקוגניטיבית שצופנת בחובה מחלה זו?
במאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת הרפואי “Archives of Neurology” מנסים החוקרים לתת תשובה חלקית לשאלה זו. החוקרים ביקשו לבחון את הקשר בין פעילות קוגניטיבית לבין הימצאותם של משקעי ביטא-עמילואיד במוח. משקעים אלו קשורים, כפי שצוין, להופעתה של מחלת האלצהיימר.
מכיוון שמציאתם של משקעים אלו בבדיקה מיקרוסקופית אפשרית כמובן רק לאחר המוות, השתמשו החוקרים באמצעי הדמיה מתוחכמים (PET Scan) שאפשרו להם לזהות ולספור את המשקעים במוחם של הנבדקים.
המחקר נערך בברקלי שבקליפורניה, וכלל 65 נבדקים בריאים מעל גיל 65, 10 נבדקים שאובחנו בעבר כסובלים מאלצהיימר, ו – 11 נבדקים בריאים צעירים (בגיל ממוצע של 24 לערך), ששימשו כקבוצת בקרה במחקר.
החוקרים בחנו את הפעילות הקוגניטיבית של הנחקרים באמצעות שאלון, שכלל פרטים הנוגעים לקריאת ספרים, כתיבת מכתבים, ביקור בספרייה, וגם – מידת ההשתתפות במשחקים שונים. השאלונים בחנו את הפעילות הקוגניטיבית בגילאים שונים בעבר, החל מגיל 6.
במחקר נמצא קשר בין מידת הפעילות הקוגניטיבית בגיל הצעיר ובגילאי הביניים, ובין משקעי בטא-עמילואיד במוח.
החוקרים מצאו, שקשישים שעסקו בפעילות קוגניטיבית מרובה היו בעלי משקעי ביטא עמילואיד הדומים בכמותם ובפיזורם למשקעים אצל קבוצת הבקרה של הנבדקים הבריאים הצעירים, ואילו משקעי ביטא-עמילואיד אצל הקשישים שמיעטו לעסוק בפעילות קוגניטיבית דומים למשקעים אצל הנבדקים שכבר אובחנה אצלם בעבר מחלת האלצהיימר.
למחקר זה חסרונות רבים – מיעוט המשתתפים במחקר (שגויסו בהתנדבות ולא נבחרו באקראי), ובדיקה של הפעילות הקוגניטיבית באמצעות שאלון שמתייחס, לעיתים, למה שהתרחש לפני שנים רבות.
עם זאת, תוצאות מחקר זה יכולות להצביע על כך שפעילות קוגניטיבית בגיל הצעיר יכולה להגן, במידה מסוימת, מפני התפתחות אלצהיימר.
חשוב לזכור שלא מדובר בגורם יחיד, המגן מפני התפתחות המחלה. מחלה זו, בדומה לרוב המחלות, היא מחלה מולטי- פקטוריאלית, עם גורמים רבים ובלתי ידועים המשפיעים על התפתחותה וחומרתה.
עם זאת, מחקר זה מהווה פתח לביצוע מחקרים שונים שיטילו אור רב יותר על הקשר בין פעילות קוגניטיבית בגיל הצעיר , והתנוונותו של המוח בגיל המבוגר. ייתכן שמשתלם לקרוא ספרים בגיל צעיר, ולא רק כדי לרכוש השכלה וידע.
ראו גם:
