מחקר חדש מוכיח שאפשר להצעיר את המוח

מחקרצוות ישראלי ממכון וייצמן בראשות פרופ' מיכל שוורץ מצא במחקר חדש את תפקידה המשמעותי של מערכת החיסון בתפקודי המוח ואף ביכולת להצעירו ולתקן פגמים מקומיים. מערכת החיסון, על פי מחקר זה, מסוגלת לעכב או לבטל ניוון מוחי ומחלות ספציפיות או פגיעות גופניות הגורמות להתפרצות פתאומית של הניוון.

מחקר זה עומד בניגוד למחקרים קודמים ומיושנים יותר אשר סברו כי יש להילחם במערכת החיסון, אשר פוגעת בתפקודי המוח. תפקיד מערכת החיסון אינו מוגבל רק למחלות גדולות וניווניות אלא גם לפגמים ותופעות כמו חרדה, דיכאון ועוד.

המחקר התבצע במודלים של עכברים עם מחלת אלצהיימר, כאשר המעבר של תאי דם מיאלואידים

(מקרופאגים) למערכת העצבים המרכזית הוצג כפעולה מגנה.

עם זאת, גיוס ספונטני של תאים אלה נראה היה כלא מספק. ולכן אחת המסקנות הייתה כי בתנאים ניווניים כרוניים, מערכת החיסון צריכה להשתפר ולהתעצם, ולא להיות מורחקת או מבודדת, בכדי לפעול ולסייע לפעילות מוחית מתוקנת. הנחת המחקר הייתה כי מחסומי מערכת החיסון הם מסלולים רגולטורים לשמירת ההומאוסטזיס. מצור סלקטיבי כגון מסלול PD-1,  יכול לשפר את החסינות האנטי ניוונית.

הקשר בין המערכת האימונולוגית והמוח

מערכת העצבים המרכזית (המורכבת מעמוד השדרה, עצבים והמערכת האופטית) שולטת על הגוף כולו, כולל מערכת החיסון. אבל מכיוון שהמוח מבודד ממערכת החיסון, מדעני המוח האמינו כי תאי החיסון מזיקים למוח, ולכן צריך להישמר מהם. כתוצאה מכך, בכל פעם שאדם סבל מפגיעה בעמוד השדרה או ממחלה ניוונית כמו אלצהיימר, פרקינסון או ,ALS –  נעשה ניסיון לחסום את מערכת החיסון שלו ולרשום תרופות אנטי דלקתיות כדי למנוע מתאי מערכת החיסון להגיע אל המוח.

החלטת החוקרים הייתה לבחון הנחה זו מנקודת מבט אבולוציונית, מכיוון ששוורץ טוענת כי לא הייתה לה אפשרות להאמין לדעה כי איבר חיוני ומשמעותי אינו ניתן לתיקון אוטואימוני. בדיקת ההשערות נעשו על עכברים, כך שהתגלה כי המוח אכן משתמש במערכת החיסונית, אך בצורה הרבה יותר מדודה ומחושבת.

הצוות מצא כי הדיאלוג בין המוח ומערכת החיסון הוא ייחודי, ונעשה באמצעות רקמה דקה אשר מסננת את מעבר התאים בין הדם לנוזל המוחי ועמוד השידרה.

השלכות המחקר

מתוך הבנה זו, שוורץ שיערה כי המערכת החיסונית עשויה לבצע ריפוי של המוח באופן יומימי. מכיוון שהמוח כל הזמן יוצא ממצב של איזון, עקב פעולות חיוביות או בשל מיני טראומות ומתחים, אך מחזיר לעצמו איזון באופן מהיר יחסית, שיערה שוורץ כי מערכת החיסון פועלת באופן תמידי. כאשר המוח אינו מתפקד כראוי, כתוצאה מפוסט טראומה ומחלות ניווניות כמו במצבי חרדה, דיכאון או ניוון, יש לחיזוק מערכת החיסון משמעות נוספת אשר יכולה לסייע. מחקרים נוספים צריכים להיעשות על מנת לבדוק את תרומתה של מערכת החיסון בלחימה כנגד דמנציה ומחלות ניווניות אחרות.

שוורץ סבורה כי שמירה על מערכת חיסון בריאה, ולא ההתמודדות עם הפתולוגיה של הפגיעה המוחית, הוא המפתח לריפוי עתידי. מכיוון שהמחלות הניווניות כנראה מושפעות מהזדקנות מערכת החיסון כולה, הצערת המערכת באמצעות יצירת תאי גזע חדשים יכולה לגרום גם למוח לתפקד באופן טוב יותר. שוורץ מציינת כי כנראה פעולה זו היא גבולית, ובתהליכי הרס מתקדמים, יכולת הריפוי תהיה מצומצמת יותר. תרגום המחקרים לפעולה אסטרטגית ופיתוח תרופתי לוקח זמן, ולכן עד היום לא נראתה התפתחות משמעותית בנושא.

השלכות נוספות של המחקר יכולות להיות בתחום הסרטנים המוחיים, אולם מחקרים אלה עדיין ראשוניים ואינם יכולים להבטיח הצלחה מלאה.

    קבלו יעוץ אובייקטיבי בחינם בנושא מעבר לדיור מוגן

    לייעוץ טלפוני חינם התקשרו

    077-7715476

    או מלאו את הפרטים:









    הרשמה מאובטחת. פרטיך נקלטים ליצירת קשר תוך כדי שמירה על פרטיותך.

    חייגו עכשיו צרו קשר