לראשונה בישראל: בדיקה שמאבחנת את הסיכוי לחלות באלצהיימר

אלצהיימר שווה מחלה. אין זה שלב טבעי בחיים או חלק מההזדקנות. עד כה, התגלה כי יש גורמים מסוימים שיכולים להוות זרז למחלה. לגנטיקה יש השפעה אך גם למאפייני סביבה. לאורח החיים יש משמעות וגם לדרך שבה אנו מפעילים את המוח, לאורך החיים ובפרט בגיל מבוגר. אך רק מעט מאוד היה ידוע לגבי אבחון מדויק של הסיכון לחלות. את המחלה לא ניתן כיום עדיין לרפא, אבל אפשר להאט את התקדמותה באופן ממשי.

כיצד נערכת הבדיקה לגילוי מוקדם של אלצהיימר?

לאור החשיבות של התערבות בשלבים המוקדמים, רשמו לפניכם את הדברים הבאים: כיום זמינה בארץ בדיקה מהפכנית. כזאת שיכולה לאבחן בצורה טובה מאוד, עד כמה אתם או בני משפחתכם נמצאים בסיכון עתידי לחלות באלצהיימר.
אף כי לא כל הגורמים למחלה ידועים עדיין בוודאות, ברור שישנה מעורבות של חלבונים מסוימים. הבדיקה, שבשלב זה מופנית בעיקר לאנשים בעלי רקע משפחתי או חשש לסימני דמנציה ראשוניים, כוללת מיפוי מוחי. אין מדובר בבדיקה פולשנית ואין מגבלת גיל לצורך ביצועה.

בגילאים צעירים, אנו מקבלים כמובן מאליו את היכולת המופלאה של המוח. היכולת שלו לתפוס את הסביבה, לקלוט גירויים, להסיק מסקנות, להעלות תמונות של אירועים מהעבר או לארגן מחשבות על הצפוי בעתיד. סימני שכחה קלים לא מעידים תיכף ומיד על אלצהיימר. אבל כאשר הסימנים הולכים ומתרבים, כעת יש דרך לוודא אם אכן – נמצאים בקבוצת הסיכון או שלא.

אלצהיימר זו מגיפה עולמית שדורשת גם משאבים וגם מודעות

סקר שנערך לפני כעשור גילה כי הגידול במספר החולים עצום. לאור התבגרות האוכלוסייה, אולי לא כל כך מפתיע לגלות שמספר החולים נאמד אז על כ-150 אלף איש. זו ללא ספק המחלה שהולכת והופכת למגיפה עולמית. בעיה שעימה עוד ועוד אנשים יצטרכו להתמודד. משאבים הולכים וגדלים מופנים למיפוי המחלה ומציאת תרופות יעילות. אך חשוב לא פחות, המודעות הציבורית.

בשלב זה, הבדיקה זמינה בבית החולים הדסה. בכירים בבית החולים מספרים כי מדובר למעשה בסוג של סריקת PET. בסריקה ניתן להזות סימנים של חלבון אשר מעורב עם התקדמות המחלה. כאשר רמת החלבון גבוה, זאת אומרת שהסיכוי לחלות בהמשך גבוה.
המחלה היא למעשה התנוונות הדרגתית (לפעמים די מהירה) של תאי המוח. חלבונים שידועים למדע, למשל עמילואיד הולכים ועוטפים את הנוירונים. תאי עצב נפגעים, מתנוונים ולבסוף מתים. מכיוון שיכולת המוח לשקם נזקים שכבר אירעו מוגבלת, מה שניתן לעשות זה להאט את ההתקדמות. הסימנים למחלה כוללים בעיות קוגניטיביות כגון: אובדן התמצאות במרחב, ירידה בכושר הביטוי, לפעמים שינויים באישיות, זיכרון לקוי ועוד.

למי מומלץ לעבור את הבדיקה?

עצם זמינותה של הבדיקה בישראל איננו אמור להריץ אותנו מיד, מלאי חשש, אל מתחת למכשיר הסריקה. לאנשים עד אמצע העשור החמישי איך בדרך כלל צורך להיבדק. מעבר לזה, עדיף להיפגש עם נוירולוג ולשמוע את דעתו. על פי הצורך, יופנה המטופל לבדיקה ולאחר מכן, לפי הממצא, ניתן יהיה לנקוט בצעדים מתאימים.

כדאי לפנות לנוירולוג באם שמים לב לתופעות כמו ירידה בזיכרון לטווח קצר. קושי הולך ועולה בהתבטאות בעל פה. תחושה גוברת של בלבול, שינויים במצב הרוח, הסתגרות חברתית. רופאים מסבירים כי מחלות לב וכלי דם נמצאים במתאם גבוה עם דמנציה. כלומר, כדאי להקפיד על פעילות גופנית ותזונה נכונה, גם כדרך להגן על המוח. עישון, אלכוהול ובדידות, נחשבים לגורמים המעלים את הסיכון. פעילות חברתית, שמירה על תחומי עניין מגוונים ו"הפעלה" של המוח יכולים להועיל. לכך יש להוסיף טיפולים שמאטים את הסתיידות המוח.