הידעתם כי חומר הדברה עלול להוביל לאלצהיימר?

העלייה המשמעותית בתוחלת החיים, המהווה עדות להתפתחויות מרחיקות הלכת בשדה הרפואה המודרנית, הובילה לכך שבעשורים האחרונים עולה שכיחותן של מחלות שבעבר נחשבו לנדירות. בין המחלות הרבות ששכיחותן רק עולה משנה לשנה חשוב להזכיר בהקשר זה את מחלת האלצהיימר, הפוגעת בעיקר בקשישים, אם כי באופן עקרוני גם צעירים יכולים לחלות בה.

אלצהיימר היא מחלה ניוונית פרוגרסיבית של מערכת העצבים המרכזית. המשמעות היא שתסמיני המחלה מתפתחים באופן הדרגתי ונהיים חמורים יותר ורבים יותר ככול שעוברות השנים.

בשלבים הראשוניים המחלה משפיעה בעיקר על התפקודים הקוגניטיביים המורכבים ואילו מאוחר יותר היא משפיעה על יכולת החשיבה הבסיסית ועל התפקודים המנטאליים החשובים לקיום. בסופו של דבר הלוקים באלצהיימר מאבדים את היכולת לתפקד ברמה הבסיסית ביותר והולכים לעולמם כתוצאה מסיבוכי המחלה.

גורם הסיכון החדש לחלות באלצהיימר

טובי החוקרים בתחום האלצהיימר תמימי דעים בנוגע לכך שאלצהיימר היא מחלה מולטי פקטוריאלית, כלומר מחלה בעלת מגוון גורמים. במחקר חדש שהתפרסם לאחרונה, נמצא כי ישנו גורם סיכון נוסף לחלות במחלה, שלא היה ידוע קודם לכן.

המחקר התפרסם בכתב העת היוקרתי JAMA Neurology ולפי מסקנות החוקרים נראה כי אנשים שבדמם ישנן רמות גבוהות של תוצר לוואי של חומר הדברה הנקרא DDT, נמצאים בסיכון גבוה פי ארבעה לסבול מהמחלה בהשוואה לאנשים באוכלוסייה הכללית.

המסלול הביוכימי הקושר את חומר ההדברה לסיכוי לחלות באלצהיימר

כיום ידוע כי המחלה מקושרת לשקיעה של עמילואיד במערכת העצבים המרכזית. העמילואיד הוא חלבון מסוים המיוצר באופן טבעי בגוף, אך בקרב חולי האלצהיימר, העמילואיד יוצר פלאקים עמילואידים, הגורמים לפגיעה במערכת העצבים המרכזית. לאור הממצאים של המחקר החדש, נראה כי רמות גבוהות של חומר הנקרא DDE, גורמות להאצת תהליך שקיעת העמילואיד והיווצרות הפלאקים.

בנוסף לכך, נראה כי אנשים שהינם בעלי נטייה גנטית לחלות באלצהיימר, רגישים במיוחד לחומר זה (DDE). הכוונה היא לאנשים הנושאים וריאנט מסוים של גן APOE הנקרא APOE4, הנחשב כיום לגורם סיכון לחלות במחלה. אמנם לא ברור עדיין האם החומר המדובר הוא הגורם המרכזי למחלה בקרב אלו המועדים לחלות בה מבחינה גנטית או שמא מדובר על גורם סיכון נפרד, אך ללא ספק מדובר על חומר שמגדיל את הסיכוי לחלות במחלה עם או בלי קשר לנטייה הגנטית.

DDT על קצה המזלג

DDT הוא חומר הדברה נגד מזיקים שבעבר נעשה בו שימוש לטיפול במלריה ואפילו כטיפול נגד כינים. בתודעה הישראלית הוא צרוב בעיקר כאותו חומר מסוכן שבו עשו שימוש כדי להדביר כינים בעולים מצפון אפריקה במהלך שנות השישים. כבר בשנת 1972 ה- DDT יצא מחוץ לחוק בארצות הברית בעקבות מספר מחקרים שהוכיחו כי הוא גורם לנזק סביבתי רב ולאחר מכן מדינות רבות הלכו בעקבות ארצות הברית ואסרו על השימוש בו.

במהלך העשורים האחרונים נערכו לא מעט מחקרים שהראו כי לא זו בלבד שהחומר מכיל מרכיבים מסרטנים, אלא שמדובר על חומר שלא מתפרק גם לאחר זמן רב ולפיכך גם לאחר שנים הוא יכול לגרום לנזק סביבתי, לזהם את מי התהום ולגרום לתחלואה.

החל משנת 2004 ה- DDT נחשב לחומר האסור לשימוש ברוב מדינות העולם, אם כי עדיין נעשה בו שימוש באזורים מסוימים על מנת להדביר את היתושים האחראיים להעברת מחלת המלריה.

ההשלכות היישומיות של המחקר

ראשית יש לציין כי קבוצת החוקרים שערכה את המחקר, החליטה לבצעו לאחר שערכה ניסוי אחר שבו נבדק הקשר בין חומר הדברה שונה לסיכוי לחלות בפרקינסון. במחקר המוקדם לקחו חלק כמה חולי אלצהיימר ובאופן מקרי לחלוטין התגלה כי בדמם של חולי האלצהיימר ישנן רמות גבוהות במיוחד של DDE, הידוע בתור תוצר לוואי של DDT.

אמנם המחקר הנוכחי כלל מדגם צנוע מאוד ולפיכך ישנו צורך לבצע עוד מספק מחקרים בהיקף רחב יותר על מנת לבסס את הקשר באופן מובהק יותר מבחינה סטטיסטית, אך כבר עכשיו, לפי ממצאי החוקרים, ניתן לעשות צעדים על מנת להקטין את הסיכוי לחלות במחלה. הכוונה היא בעיקר להפחתת הצריכה של דגי ים שמקורם באזורים מזוהמים ולהימנעות מצריכת מזונות מהצומח ומהחי שמקורם במדינות בהן עדיין נעשה שימוש בחומרי הדברה השייכים למשפחת ה – DDT.