בדיקת דם לגילוי אלצהיימר

מחלת אלצהיימר מתאפיינת בירידה הדרגתית ביכולות הזיכרון, ההתנהגות והקוגניציה. במרבית המקרים המחלה מתחילה להראות את תסמיניה בסביבות גיל 60, למרות שקיימת צורת תורשתית של המחלה, אשר מתפרצת בגיל צעיר יותר.

בשנים האחרונות נעשים מחקרים רבים בתחום הגילוי המוקדם של מחלת האלצהיימר. לאחרונה, דווח בעיתונות כי יתכן וניתן יהיה לבצע בדיקת דם פשוטה לצורך גילוי מוקדם של מחלת האלצהיימר. הטכניקה עליה מבוססת בדיקת דם לגילוי אלצהיימר, תלויה בפעילותה התקינה של מערכת החיסון שלנו, אשר ביכולתה לזהות חלקיקים "הזרים" לגוף.

אבחון אלצהיימר

עד כה, אבחון מחלת האלצהיימר במרבית המקרים היה למעשה "אבחון על ידי שלילה", כלומר לאחר שנשללו מצבים אחרים היכולים לגרום לאותם תסמינים, ניתן היה להגיד כי המטופל סובל מדמנציה מסוג אלצהיימר. מרבית האבחון של המחלה מתבסס על ממצאים קלינים ועל בדיקות הדמייה, אך אבחון מוחלט ניתן לבצע רק על ידי נתיחה פתולוגית בתאי המוח הנעשית לאחר המוות.

עובדה זו גרמה לכך שבמרבית המקרים אבחון המצב ארך זמן רב למדי. פיתוח טכנולוגיות חדשות לתהליכי האבחון, יכול לקצר בצורה משמעותית את זמן אבחון האלצהיימר ובשילוב עם טיפולים תרופתיים שונים, אף להאט את הידרדרות המחלה. לעיתים, ניתן לאבחן אלצהיימר בגיל צעיר, שהינו בדרך כלל תוצאה של גנטיקה.

מערכת החיסון נתקלת בגורם זר

כאמור, הבדיקה החדשה שיתכן ותצא לשוק בשנים הקרובות, מתבססת על תפקוד נורמלי של מערכת החיסון. כאשר תאי מערכת החיסון "נתקלים" בחלקיק (לרוב חלבון) אשר אינו "שייך" לגוף שלנו, הם יוזמים תהליך של תגובה חיסונית.

חלק מתאי החיסון, הנקראים לימפוציטים מסוגלים לייצר חלבונים מסוימים הנקראים נוגדנים, הנוגדנים מיוצרים בצורה ספציפית נגד החלבון אשר הינו "זר" לגוף. הנוגדנים מתחברים לחלבון בצורה ישירה ומובילים אותו למעשה להשמדה על ידי תאים אחרים של מערכת החיסון.

לאחר שהחלבון הזר מנוטרל בגוף, מערכת החיסון שומרת את תאי הזיכרון, אשר במקרה הצורך יוכלו לייצר בשנית את אותם נוגדנים ספציפים נגד החלבון, במקרה והוא יתקוף את הגוף פעם נוספת. תגובה זו מתרחשת בגוף על בסיס יומי מול כל גורם הנחשב לזר כגון, חיידקים, וירוסים, אך גם מול גורמים שמקורם אינו זיהומי, למשל תהליכים סרטניים או מחלות כרוניות.

בכדי לזהות את הנוגדן הספציפי (לרוב נוגדנים מסוג IgG) המיוצר בגוף, ראשית יש צורך לזהות את החלקיק (הנקרא במינוח רפואי אנטיגן) אשר גורם ליצור שלו. חשוב להבין, כי ללא זיהוי ראשוני של האנטיגן, לא ניתן יהיה לבודד את הנוגדן המיוצר נגדו בגוף.

נוגדנים המיוצרים נגד חלקיקי חיידקים או וירוסים הם קלים למדי לזיהוי, לעומת זאת מציאת אנטיגנים הנמצאים בגוף במצבים כגון סרטן או אלצהיימר היא מסובכת יותר.

מחקר על אלצהיימר

קבוצת חוקרים מפלורידה, פרסמה לאחרונה מחקר קטן אותו הם ביצעו, המסוגל לזהות אנטיגנים ספציפיים לנוגדנים מסוימים. החוקרים בנו למעשה "ספריה" של 15,000 מולקלות סינטתיות אשר מותאמות לנוגדנים רבים הנמצאים בגוף.

ההשערה היא כי לפחות חלק מהמולקולות יוכלו לגרום לזיהוי תהליכים חיסוניים המתרחשים בגוף בתגובה למצבים שונים.

המחקר בוצע על עכברים ועל בני אדם ואף הצליח לזהות מספר תגובות חיסונית המתרחשות בחולים הסובלים ממחלת הטרשת הנפוצה. המחקר אף השווה אותם לאנשים בריאים אשר אינם סובלים ממחלה זו ובהם לא התרחשה אותה תגובה חיסונית.

את אותו הליך אשר בוצע בטרשת נפוצה, ביצעו גם לזיהוי מחלת האלצהיימר. שני חלבונים הגורמים לייצור נוגדנים זוהו בקרב חולי אלצהיימר (ולא בקבוצת הבקרה הבריאה) ומכאן ההשערה כי יתכן וניתן היה לזהות את המחלה בצורה ספציפית.

למרות כי מחקר זה הינו קטן ביותר ורק מוכיח עיקרון פעולה, יתכן וביצוע מחקרים גדולים יותר, יוכלו לתת בעתיד הקרוב מענה לשיטת אבחון מהירה של מחלת האלצהיימר.