פסיכוגריאטריה

פסיכוגריאטריה הוא תחום התמחות בעולם הפסיכיאטריה העוסק בהפרעות נפשיות באוכולוסייה המבוגרת, לרוב לאחר גיל 65. שינויי החיים הגופניים והנפשיים המלווים אנשים בגיל הזהב הם רבים. כחלק מתהליך ההזדקנות הטבעי או כתוצאה ממצבים אחרים, יכולים להתרחש שינויים כגון ירידה בזיכרון וביכולת לבצע פעולות מורכבות, הפרעה בדיבור, האטה בתהליך החשיבה ועוד.

ההפרעות הנפשיות העיקריות אשר נוטות להשפיע על האוכולסיה המבוגרת הן:

• דיכאון וחרדה

• דמנציה

• הפרעות שינה

• הפרעות נפשיות כתוצאה מטיפול תרופתי

• מחלות גופניות המוביליות להפרעות נפשיות כגון פרקינסון, מחלות לב סכרת ועוד

• מיניות ואלצהיימר– חלים שינויים בהתנהגות המינית של החולים, כאשר פסיכוגריאטר יודע לסייע באבחון הבעיה.

באבחון של ההפרעות נפשיות בגיל המבוגר, לעיתים קרובות יידרש מעורבות של פסיכוגריאטר, בעיקר בשל העובדה כי אצל חלק גדול מהחולים, בעיות רפואיות אחרות או פשוט אורח החיים שלהם עלול למסך על ההפרעה הנפשית ולהקשות על אבחון מהיר. אבחון פסיכוגריאטרי כולל מספר סוגים של מבדקים :

• אבחונים קוגניטיביים – מבוצעים במטרה לבדוק הפרעות בהליך המחשבתי וכוללים שאלונים ומבדקים הנוגעים בנושאים כגון: זיכרון, התמצאות בזמן ומקום, כתיבה, קריאה והבנת הנקרא. דוגמא לשאלון נפוץ מסוג זה הוא המיני מנטל (MMSE-mini mental status examination).

• אבחון פסיכיאטרי – נעשה במטרה לבדוק האם קיימות הפרעות נפשיות כגון חרדה, דיכאון, פסיכוזה ועוד.

• בדיקות גופניות –  נעשות בכדי לבדוק ראשית, את מצבו הכללי של החולה ושנית, בכדי לשלול סיבות אורגניות להפרעות נפשיות.

אלצהיימר- מחלה פסיכוגריאטרית נפוצה

מחלת אלצהיימר היא מחלה ניוונית של תאי המוח, היא נחשבת לסוג הדמנציה הנפוץ ביותר ובישראל מאובחנים כיום מעל 70,000 חולים. המחלה גורמת בתהליך הדרגתי לירידה בתפקוד הקוגניטיבי המתבטא בירידה בזיכרון, שינוי בצורת ההתנהגות והאטה בחשיבה.

בסופו של דבר, החולה אינו מתמצא עוד בזמן, מקום ואינו מזהה את הקרובים אליו ולעיתים את עצמו. אורך החיים הממוצע מזמן האבחון הוא כ- 10 שנים, ובדרך כלל המחלה נוטה להכביד בכל מובן על החולה ועל קרוביו.

למחלה שתי צורות עיקריות, הצורה התורשתית והמוקדמת יותר אשר לרוב תחל להראות תסמינים בסביבות גיל ארבעים, והצורה המאוחרת אשר נוטה לפרוץ לאחר גיל 60 וכפי הנראה נובעת ממספר סיבות תורשתיות וסביבתיות בו זמנית.

ידע על התהליך אשר למעשה משפיע על תאי המוח ניתן לקבל אך ורק ומניתוחים שמתבצעים לאחר המוות. ממחקרים רבים שבוצעו, ידוע שבשתי צורות המחלה השינויים המתרחשים במוח הם זהים למדי.

התיאוריה העיקרית מסבירה כי למעשה נוצרת הצטברות של גושישי חלבונים הנקראים אמילויד (amyloid) בתאי המוח, באזורים הקשורים לתהליכים קוגניטיבים. החלבונים אשר מצטברים מובילים לתפקוד לקוי של התאים ובסופו של דבר להרס שלהם.

שלבי מחלת האלצהיימר

• השלב הקל – כולל תסמינים כגון איבוד שמחת חיים, אובדן זיכרון לטווח קצר אשר אינו משפיע על היכולת לנהל שיחה, קושי בשליפת מילים, שיפוט לקוי בנושאים הקשורים לכסף, הליכה לאיבוד במקומות מוכרים ועוד.

• השלב המתון – יתכנו שינויים בהתנהגות הכוללים הזנחה והיגיינה לקויה, שינויים בשינה, שיפוט לקוי בנושאי בטיחות, חזרה על מילים, התנהגות תוקפנית ופרנואידית.

• השלב החמור – חוסר זיהוי של אנשים קרובים וחוסר זיהוי עצמי, דיבור לא מובן, חוסר שליטה על סוגרים הגורם לדליפת שתן, שכחה איך ללכת וחוסר יציבות בעמידה.

אבחון אלצהיימר נעשה בשלב המוקדם על ידי שאלונים כגון שאלון המיני מנטל ועוד. בשלב המאוחר התסמינים לרוב ידברו בעד עצמם, אך יש צורך לשלול בעיות גופניות אחרות לפני אבחון סופי של אלצהיימר.

קיימות מספר תרופות אשר יכולות להאט את התקדמות המחלה, אך מרבית הטיפול הינו תומך בלבד וכולל טיפול הרגעתי, סיוע בשינה ועזרה נפשית.

מחקר חדש שנעשה בפלרודיה חשף בדיקת הדם לגילוי אלצהיימר. לפי המחקר, מערכת החיסון תתריע על גורמים עויינים לגוף ובכך תסייע למנוע את התפתחות המחלה.