מחשבות על מתת חסד והתאבדות בעת מחלת אלצהיימר

הטכנולוגיה הרפואית כיום והמחקרים הנרחבים אשר נערכים, מאפשרים לזהות את מחלת האלצהיימר בשלביה המוקדמים. עקב כך התגלו מצבים בהם האנשים שהתבסרו על כך שהם חלו, בחרו לשים קץ לחייהם על ידי התאבדות, ובכך בחרו למנוע מעצמם את הסבל העתיד לבוא. מתוך מחקרים שנערכו בעקבות עובדה זו עלה הנתון שבשלושת החודשים שלאחר גילוי המחלה נמצאו חולים רבים אשר לכו בדיכאון וגילו נטיות אובדניות. בקרב האנשים שסבלו בעבר ממחלות דיכאוניות, הסבירות למקרי התאבדויות והמתת חסד עלולה להיות גבוהה עוד יותר.

על מנת להביא למצב בו הנטיות האובדניות לא יהיו נפוצות כל כך בקרב חולי האלצהיימר, על הרופאים לנהוג בסבלנות כלפי האנשים בעת מתן הבשורה על המחלה ולהסביר להם אודותיה, על כך שהיא מתפתחת בקצב איטי ועל העובדה שהיום ניתן לחיות איתה כמה שנים בעזרת תרופות המעכבות את הדרדרותה.

שאלות מוסר – המתת חסד

רבים מהחולים שחושבים על סיום חייהם, פונים אל הרופאים או אל בני משפחותיהם ומבקשים שיבצעו עבורם המתת חסד. כאן קיימות דילמות אתיות ואף חוקיות לגבי הנושא. האם למלא את רצונם של החולים ולשים קץ לחייהם, ובכך למנוע מהם סבל עתידי, או האם לאפשר לטיפולים החדשניים ולתרופות לעכב את המחלה ולמנוע את הדרדרותה, ועל ידי כך לתת לאדם החולה עוד מספר שנים לחיות?

הדילמות האתיות בנושאי התאבדות והמתת חסד בקרב חולי האלצהיימר הנה מורכבת וקשה, ונתונה לחילוקי דיעות ולוויכוחים לא מעטים. הדיון סביב הנושא נמצא במרכז השיח לאור העובדה שהאלצהיימר היא מחלה חשוכת מרפא אשר גורמת סבל רב לא רק לחולה עצמו, אלא גם למשפחתו. אפשר לומר כי אלצהיימר היא "מחלה משפחתית"

כל בני המשפחה נכנסים אל תוך המחלה ומתמודדים יחד עם הקשיים המתלווים לה. תפקיד בני המשפחה בהתמודדות זו, כרוכה בהתארגנות מחדש, בהתמודדויות נפשיות לא מעטות ובהוצאות כספיות גדולות.

שאלות שעולות – התאבדות או המתת חסד?

בעוד שההתאבדות מתבצעת על ידי החולה עצמו, המתת חסד מתבצעת על ידי גורם אחר אשר נשלח לבצע את המעשה לפי בקשתו של החולה. כאן זהו המקום בו מתחילה הבעייתיות ומתחילות לעלות הדילמות המוסריות. האם אדם אחר יכול לקחת את חייו של החולה, גם אם הוא מאשר זאת? האם מוסרי הדבר? מה יהיה על מצפונו של מבצע המעשה אם יעשה כך? האם יוכל לחיות עם עצמו בשלום לאחר מכן? ועוד כהנה וכהנה סוגיות אתיות לגבי המתת חסד לחולי אלצהיימר.

המתת חסד אינה פעולה חוקית ברוב מדינות העולם, ועל אחת כמה וכמה אינה פעולה אתית מבחינה רפואית, שכן זוהי פעולה שכוונתה להפסיק את חייו של החולה, דבר המנוגד באופן מוחלט לאמונה בתחום הרפואה. חובתם של כל הרופאים, ולא משנה באיזו מדינה ובאיזו תרבות מדובר, היא לדאוג בראש ובראשונה לחייו של החולה, לבריאותו ולהפחתת הסבל שהוא חווה. לפיכך המתת חסד היא עניין מורכב ומסובך ואין להקל בו ראש.

תפקידי החברה – להבין את חולה האלצהיימר

החברה האנושית צריכה לזכור תמיד שחולי האלצהיימר צריכים להתמודד עם קשיים רבים במהלך התפתחות מחלתם, הן מהבחינה הפיזית, הן מהבחינה הרגשית וכמובן מהבחינה המנטלית. חייהם אינם כשם שהיו בעבר והם הולכים ומאבדים אותם בקצב איטי וכואב.

הבעת התסכולים והעצב הרב המתלווים למחלה הם מובנים מאליהם. פעמים רבות יבחרו החולים לסיים את חייהם בשלב זה או אחר של המחלה כדי לא לגרום לעצמם ולמשפחתם סבל וייסורים. הסוגיות האתיות בנוגע להתאבדות ולהמתת חסד היו קיימות בעבר ויהיו קיימות עוד בעתיד.