הקשר בין אלצהיימר ועמילואיד

על מנת להבין את הקשר בין מחלת אלצהיימר לבין עמילואיד, חשוב תחילה להסביר מעט אודות המונח החמקמק הזה שאינו ברור דיו לקהל הרחב.

בקרב החולים במחלות נוירולוגיות כמו למשל פרקינסון או אלצהיימר, ניתן לראות בבדיקות של מערכת העצבים המרכזית נוכחות של משקעים מסוימים שנקראים עמילואידים. המשקעים של העמילואיד מופיעים במגוון רחב של איברים ורקמות וגורמים למחלות שונות ומגוונות.

כך למשל במחלת העמילואידוזיס שבה השקיעה של העמילואיד מתרחשת באופן מערכתי ניתן לראות פגיעה בתפקודים של איברים רבים כמו למשל הכליות, הלב, הכבד ומערכת העיכול, במחלה שנקראת קדחת ים תיכונית משפחתית ניתן לראות שקיעה של עמילואיד במפרקים ועוד. בחלק מהמחלות ההצטברות של העמילואיד מתרחשת באופן מקומי באיבר אחד בלבד אך כפי שציינו, במקרים מסוימים השקיעה מתרחשת באופן מערכתי.

 ממה מורכב העמילואיד?

העמילואיד מורכב מחלבונים ופוליפפטידים שמקופלים באופן אבנורמאלי. המבנה הלא שגרתי של החלבונים מוביל להיצמדות של היחידות השונות של העמילואיד והצברים של העמילואיד הופכים לבלתי מסיסים.

העמילואיד לפיכך שוקע בחללים בין התאים ודוחק את התאים הבריאים. סך הכול ישנם קרוב לעשרים סוגים שונים של עמילואיד שמקושרים באטיולוגיות של כעשרים מחלות שונות. העמילואיד שמצטבר במוחם של חולי האלצהיימר נקרא בטא עמילואיד.

מקור העמילואיד במוחם של חולי אלצהיימר

העמילואיד שפוגע במערכת העצבים המרכזית של חולי אלצהיימר מורכב משברים של חלבון ממברנאלי שנקרא APP, ראשי התיבות של Amyloid precursor protein.

מראשי תיבות אלה ניתן להבין כי תפקידו של החלבון בממברנה עדיין אינו ברור ועל כן הוא מפורסם בעיקר הודות לעובדה שהוא מהווה את חומר הגלם ליצירת הבטא עמילואיד.

החלבון מצוי בריכוז גבוה בסינפסות במערכת העצבים המרכזית והאנזימים המפרקים אותו הם אנזימים מסוג Secretasi.

השברים של החלבון מתחברים זה לזה וכך נוצר בטא עמילואיד. במקרים בהם התהליך מתרחש במהירות או שהפירוק של צברי העמילואיד המסוכן איטי מדי, מתחילה להתרחש שקיעה של העמילואיד במערכת העצבים המרכזית.

האם שקיעת העמילואיד בהכרח תגרום למחלת האלצהיימר?

נכון להיום הקשר בין שקיעה של עמילואיד במערכת העצבים המרכזית לבין התפתחות מחלת האלצהיימר הוא קשר תיאורטי בלבד וחשוב לציין כי ישנם אנשים שלא סבלו מאלצהיימר ולמרות זאת במוחם נמצאו משקעים של עמילואיד בנתיחה שלאחר המוות. עם זאת, נוכחות של רבדים עמילואידים בהחלט נחשבת כגורם סיכון לחלות באלצהיימר.

למרות ששקיעת העמילואיד במוח לא יכולה לנבא במאה אחוז את התפרצות מחלת האלצהיימר, חשוב להבין שקיימות ראיות מחקריות רבות שקושרות את ביטא עמילואיד למחלת האלצהיימר. כך למשל עד היום זוהו מספר גנים שמשותפים לחולי אלצהיימר שלקו במחלה על רקע של סיפור משפחתי וכל אחד ואחד מהגנים שזוהו היה קשור באופן זה או אחר לייצור מוגבר של ביטא עמילואיד או להצטברות מוגברת שלו.

המשמעות מבחינת הטיפול

מאחר וחוקרים רבים סבורים כי הגורם המרכזי להתפתחות מחלת האלצהיימר הוא שקיעה של עמילואיד במערכת העצבים המרכזית, הרי שבשנים האחרונות ישנם חוקרים רבים שעושים ימים כלילות על מנת למצוא תרופה שתביא למניעת ההיווצרות של העמילואיד או לסילוק יעיל יותר של העמילואיד ממערכת העצבים המרכזית.

חלק מהתרופות הנמצאות בימים אלה בפיתוח מיועדות לחבל בפעילות של האנזימים שמפרקים את חלבון ה- APP, ישנן שמיועדות לעודד את המערכת החיסונית לתקוף את העמילואיד ועוד.

עם זאת, עדיין לא הצליחו לפתח תרופה אחת מסוג זה שעברה את כל המבחנים הקליניים ושבעקבות כך החלה להיות משווקת לציבור.