חוות דעת רפואית אלצהיימר

מחלת האלצהיימר היא מחלה ניוונית של מערכת העצבים אשר מופיעה אצל קשישים. המחלה מתבטאת בירידה הדרגתית ביכולת הקוגניטיבית, המתאפיינת בירידה בזיכרון, הפרעות בהתמצאות במרחב ואבדן עצמאות. ההתדרדרות במצב הכללי היא התדרדרות הדרגתית, ותוך מספר שנים הופכים חולי האלצהיימר לחסרי כל עצמאות תפקודית.

ההערכה הרפואית אצל חולי אלצהיימר מתבצעת לרוב בשלבים ראשונים של המחלה, במטרה להעריך את המצב הכללי ולנבא את הפרוגנוזה. חוות דעת רפואית בחולי אלצהיימר חשובה מאוד, בעיקר מכיוון שעיקר האבחנה היא סובייקטיבית ועל סמך ניסיון רפואי.

מסיבה זו, אנשים רבים פונים למספר חוות דעת לפני אבחנת מחלת האלצהיימר, במטרה להגיע לאבחנה הנכונה ביותר.

מכיוון שמדובר במחלה חשוכת מרפא, לאבחנה במקרה של מחלת האלצהיימר אין חשיבות טיפולית אלא בעיקר חשיבות מבחינת תכנון המשך החיים וכן בחינת כשירות החולה והתאמת מסגרת.

קיים הבדל גדול בין מחלת אלצהיימר המתדרדרת במהירות לבין הפרעה קוגניטיבית קלה אשר ככל הנראה תאפשר שנים נוספות ומוצלחות ולכן חשוב לקבל מספר חוות דעת רפואיות על מנת לתכנן את העתיד בצורה הטובה ביותר.

הערכה קוגניטיבית

עיקר ההערכה הרפואית אצל חולי אלצהיימר היא הערכה קוגניטיבית המתבצעת על ידי מבחנים מסוגים שונים. במהלך ההערכה הקוגניטיבית מתבקשים המטופלים לבצע מספר משימות ולענות על מספר שאלות במטרה להעריך תפקודים קוגניטיביים שונים כמו זיכרון, התמצאות במרחב, ריכוז, תפקודי שפה וכו'. במידה ונדרשת הערכה קוגניטיבית נוספת, מופנים המטופלים להערכה נוירו-פסיכולוגית, אשר מאפשרת בדיקה מעמיקה יותר תוך עמידה על הלקויות הספציפיות.

במקרים רבים נדרשות מספר הערכות קוגניטיביות על מנת להבין את המצב וירידה בציון בין שני מבחנים שונים אשר בוצעו בתקופות שונות מעידה על התדרדרות המצב ומכוונת לדמנציה קשה.

מלבד המבחנים הידועים והמוכרים, ההערכה הקוגניטיבית כוללת גם התרשמות אישית לגבי היכולות השונות. למרות שמבחני ההערכה הקוגניטיבית אמורים להיות אובייקטיביים, אופן ביצוע הבדיקה יכול להביא לציונים שונים.

לדוגמא, מטופל אשר לא יודע קרוא וכתוב נדרש להערכה מעט שונה לעומת מטופל בעל רקע אקדמי נרחב, ובהחלט קיים הבדל בין מעריכים שונים ובין חוות דעת רפואיות שונות.

הערכת התפקוד היום יומי והצורך בעזרה

שלב נוסף בהערכת חולה אלצהיימר הוא הערכת יכולות התפקוד היום יומי. הערכה זו נדרשת על מנת לקבל עזרה מהביטוח הלאומי או ממסגרות שונות וחשובה מאוד לחולי האלצהיימר.

במהלך הערכת התפקוד היום יומי נשאלים המטופלים ובני משפחתם שאלות שונות, ובמקביל מתבקשים לבצע מספר פעולות בסיסיות.

לאחר ההערכה, מקבלים החולים חוות דעת בנוגע לסיוע היום יומי הנדרש. במקרים שונים, בהם המטופלים או המסגרת המממנת (כמו הביטוח הלאומי או חברת הביטוח) לא מרוצים מהאבחנה מופנים החולים לחוות דעת נוספת.

לרוב פסיכוגריאטר אחראי על בחינת המצב של חולה אלצהיימר – פסיכוגריאטר הינו פסיכיאטר אשר התמחה בגריאטריה – מחלות הזקנה ואשר במקרים רבים כוללות אלצהיימר, דמנציה, פרקינסון והפרעות נוספות.

שלילת גורמים אחרים לדמנציה

לא כל המצבים המתבטאים בירידה קוגניטיבית הם מחלת אלצהיימר, ולעתים קיימים גורמים רפואיים אחרים אשר אחראים על הירידה במצב הכללי.

חשוב מאוד לשלול מצבים רפואיים ופסיכיאטרים אחרים אשר גורמים לירידה ביכולת הקוגניטיבית על מנת לא לעשות טעות באבחנה. לעתים, שינוי באבחנה יכול להביא לשינוי בטיפול או לפרוגנוזה שונה.

מצבים אלה חשובים עבור החולים על מנת לתכנן את המשך חייהם ולהבין לאן חייהם הולכים להתקדם. לשם כך, יבקשו הרופאים בדיקות דם, צילומי הדמיה, גיליונות רפואיים קודמים ובדיקות נוספות במטרה להגיע לאבחנה הנכונה.

חוות דעת רפואית משפטית

במקרים מסוימים, נדרשים רופאים פסיכוגריאטרים  לספק חוות דעת רפואית לחולי אלצהיימר. קיימים מקרים בהם חולי אלצהיימר מבצעים עבירות מבלי להיות מודעים להן וכתוצאה מהדמנציה שלהם, ועל מנת לא לעמוד לדין נדרשים לחוות דעת רפואית שתקבע שהם חולי אלצהיימר ואינם אחראים למעשיהם. בנוסף יש צורך בחוות דעת המעידה על כשירות לעריכת צוואה או בחינת הכשירות במידה ונערכה בעבר צוואה.