תגלית חדשה תשפר מצבם חולי אלצהיימר ומחלות ניווניות אחרות

מחלות ניווניות חשוכות מרפא כמו אלצהיימר ופרקינסון  הינן במחלות קשות מאוד הן מבחינת הביטוי הקליני שלהן, אך בעיקר כיוון שהן חשוכות מרפא ומביאות לסבל רב של החולה ומשפחתו, שמביא בסופו של דבר למוות.

מחקר חדש ופורץ דרך שביצעו חוקרים מהמחלקה לגנטיקה במכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, הוביל לתגלית חדשנית שייתכן ותהווה אבן יסוד בפיתוח של טיפול למחלות קשות אלו, ותעזור להציל את החולים בהן מגורל אכזרי.

על מחלת האלצהיימר ומחלות ניווניות

המוח הוא הבסיס לכל התפקודים שלנו. בלעדיו אנחנו לא בני אדם, אנחנו לא מי שאנחנו. המוח חשוב מאוד הן לתפקודים הבסיסיים של גופנו כמו דופק, נשימה וכו' אך הוא גם קובע את האופי שלנו, מאפשר לנו לחשוב, לזכור, לנתח מצבים ולשרוד את העולם.

כאשר תאי המוח נפגעים, אנו רואים ביטוי של שלל מחלות הקרויות מחלות עצבים דגנרטיביות או מחלות ניווניות של המוח. מחלת האלצהיימר ומחלת הפרקינסון הן רק שתי דוגמאות למצבים כאלה.

תאי מוח מתים מידי יום ואינם מתחדשים, התהליך הזה הוא תהליך טבעי שמואץ ככל שאנו מזדקנים. באנשים מסוימים, מסיבות של תקיפה על ידי מערכת החיסון או מסיבות אחרות, התהליך הזה מואץ בצורה לא טבעית, מה שגורם להופעה של מגוון תסמינים המאפיינים את המחלות הניווניות של המוח כמו: בלבול, דיכאון, איבוד זיכרון, אי התמצאות בזמן ובמרחב, קושי בתנועה ועוד.

סימנים אלה הולכים ומחמירים עד שבשלבי המחלה הסופיים החולה אינו מתקשר עם סביבתו, ולא מסוגל לתפקד עצמאית כלל.

המחלה היא קשה מאוד וסופה ידוע. ברבות השנים הומצאו מספר תרופות שתפקידן הוא לפצות על תפקוד תאי המוח האבודים, אך אלה מועילות רק כאשר המחלה היא לא כל-כך חמורה.

המחקר החדש ותוצאותיו

כאמור, שני חוקרים ד"ר ערן משורר ותלמידו שי מלצר מהמחלקה לגנטיקה במכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, ביצעו מחקר פורץ דרך שמטרתו היא הבנת הפלסטיות של תאי גזע עובריים.

התאים המרכיבים את רקמת המוח נקראים נוירונים והם מתפתחים, כמו שאר התאים המרכיבים את רקמות גופנו השונות, מתאים הקיימים בתקופה העוברית ונקראים "תאי גזע".

תאי הגזע הם בעלי פוטנציאל אדיר להתמיין לכל סוגי התאים המרכיבים את הגוף, פוטנציאל זה נקרא גם "פלסטיות".

הבנת המנגנונים הפלסטיים של תאי הגזע שמאפשרים להם להתפתח לסוגים רבים של תאים, היא זו שעומדת בבסיס היכולת העתידית שלנו לתמרן את תאי הגזע לכל סוג תא שנרצה, ובעזרת כך נוכל לרפא מחלות כמו אלצהיימר שמתבטאות במוות של תאים ללא יכולת תיקון.

החוקרים גילו שחוזק הקשרים בין חלבונים לבין ה-DNA (החומר התורשתי שנמצא בגרעין התא וקובע את תכונותיו) הוא זה שקובע את הפלסטיות של התאים העובריים, וככל שהקשרים חלשים יותר, לתא יש יותר אפשרויות התמיינות.

באמצעות שימוש בשיטות מיקרוסקופיות גילו צמד החוקרים ששני שינויים כימיים בלבד הם שמאפשרים את הדינמיות של הקשר בין החלבונים לבין ה-DNA בתאים עובריים. דינמיות זו היא שמקנה לתאים העובריים את ה"פלסטיות" הגדולה שלהם.

בהמשך המחקר, השתמשו החוקרים בתרופות שונות על תאי גזע במעבדה בכדי ליצור במעטפת שלהם את השינויים הכימיים הדרושים לצורך הגדלת הפלסטיות של התאים.

ניסוי זה צלח והביא עימו תקווה חדשה שבעתיד נוכל לבצע מניפולציות רבות ומדויקות יותר על תאי הגזע, שיאפשרו לנו לגרום להם להתמיין לסוגי התאים הרצויים לנו, ובכך להשתמש בהם לצורך ריפוי של מחלות ניווניות של תאים כמו אלצהיימר.