איבופרופן מפחיתה את הסיכון לאלצהיימר

תרופותאיבופרופן המשווקת בשמות מסחריים כגון אדקס, אדוויל ונורפן, הינה תרופה ממשפחת תרופות ה"נוגדות דלקת שאינן סטרואידים" (non-steroidal anti inflammatory/ NSAID). עדויות ממחקרים רבים, מראות כי דלקתיות ברקמת המוח מהווה מרכיב חשוב להתפתחות נזק ותסמינים במחלת האלצהיימר.

מחלת אלצהיימר מתפתחת כתוצאה מהיצטברות עודפת של גושי חלבונים הנקראים beta-amyloid בין תאי עצבים באזורים מסוימים במוח. הסיבה להתפתחות גושי חלבונים אלו ידועה בחלקה ויתכן ונגרמת ממספר גורמים הפועלים יחדיו כגון מרכיבים גנטים וסביבתיים.

סביב גושי החלבונים הללו מתאספים תאים מסוימים של מערכת החיסון (תאים מיוחדים הנמצאים במערכת העצבים המרכזית) הנקראים מיקרוגליה (microglia). הימצאות תאי המיקרוגליה, הינה תגובה טבעית של הגוף במטרה לנסות ולהשמיד את חלקיקי החלבונים, אך בנוסף לכך הנוכחות שלהם גורמת לתהליך דלקתי כרוני המוביל לגרימת נזק נוסף ברקמת העצבים במוח.

בנוסף לתהליך הדלקתי אשר מתרחש, תאי המיקרוגליה גורמים לשחרור של גורמי חמצון המובילים לנזק נוסף בתאי המוח. מחקרים שבוצעו, הראו כי בחלק מן המקרים קיימת נוכחות מוגברת של תאי החיסון הללו , טרם להופעת חלבוני ה- amyloid.

האם איבופרופן מונעת אלצהיימר?

מחקרים אפדימיולגים שבוצעו מראים כי יתכן ושימוש בתרופות ממשפחת ה-NSAID  לרבות איבופרופן, יכולות להפחית בצורה משמעותית את הנזק המוחי הנגרם במחלה ולכן את הסיכון ללקות בתסמיניה.

ההשערה ההתחלתית של חוקרים בתחום זה, הייתה כי הירידה בסיכון למחלה נובעת מהפחתת מידת הדלקתיות ברקמת המוח, אך נראה כי שימוש באיבופרופן הוא בעל השפעה נרחבת יותר ואף מונע יצור של חלבון ה- amyloid ועל ידי כך מוריד את הסיכון ללקות באלצהיימר. חשוב לציין כי את השפעת האיבופרופן על ההפחתה ביצור החלבונים, לא ניתן היה לשחזר בשימוש בתרופות אחרות ממשפחת נוגדי הדלקות שאינן סטרואידים, כגון התרופה הידועה אספירין.

מחקר – השפעת איבופרופן על המוח

מחקר שפורסם ביוני 2010 ובוצע באוניברסיטת קליבלנד, פירסם תוצאות נוספות לגבי השפעת מתן איבופרופן על התהליכים הפתולוגים המתרחשים במחלת האלצהיימר. המחקר טיפל בעכברים "חולי אלצהיימר" במשך כתשעה חודשים באמצעות איבופרופן ודיווח על ירידה של כ-90% בכמות גושי החלבונים במוח ובירידה זהה בכמות המיקרוגליה הפעילים באזור.

בנוסף לכך דיווח המחקר על ירידה משמעותית לאחר מתן איבופרופן במספר סממני דלקת הנמצאו בערכים גבוהים בקרב חולי אלצהיימר. סממני הדלקת הללו אינם קשורים לדרך הספיציפית אותה נוגדות תרופות ממשפחת ה-NSAIDS, אשר מונעות את פעילותו של אנזים במערכת הדלקתית המכונה בקיצור COX. הסממנים אשר מדווחים כי נמצאים ברמה גבוהה יותר בקרב חולי אלצהיימר, קשורים לדרכי פעולה אחרות בתגובה הדלקתית (שחרור חומרים מחמצנים והפעלת אנזימים נוספים במערכת הדלקתית). יתכן ולאיבופרופן יש יכולת להפחית חומרים אלו, במגנון אשר אינר קשור למנגנון הפעולה של תרופות ה-NSAIDS.

איבופרופן ואלצהיימר – מסקנות המחקר

המסקנה העיקרית ממחקר זה היא כי בעכברים איבופרופן עובד במספר דרכים במקביל ובאופן עצמאי להפחתת הנזק המאסיבי המתחולל בתאי המוח במחלת האלצהיימר. חשוב להבין כי את הפעולות הרבות אשר הוכחו כי איבופרופן מבצע, עדיין לא הציגו בקרב בני אדם ולכן שלבים רבים קיימים עד להוכחה הסופית כי יעילותה של תרופה זו היא כה רבה.

ממחקרים שבוצעו עד כה בבני אדם נראה, כי למטופלים אשר נטלו איבופרופן באופן רציף למשך תקופה של מעל 5 שנים היו סיכון של פי 40% פחות ללקות בתסמיני דמנציה. לעומת זאת מטופלים אשר נטלו (מעל 5 שנים) תרופות אחרות (לדוגמא אספירין) ממשפחת ה-NSAIDS, הפחיתו את סיכון זה רק בכ-25%.

חשוב מאד לזכור כי לתרופות ממשפחה זו יש חסרונות ותופעות לוואי, כגון פגיעה בכליות וגירוי רירית הקיבה (עלול להוביל להתפתחות אולקוס), אשר יש לשקול אותם לטובת היתרונות של סוג טיפול זה.

    קבלו יעוץ אובייקטיבי בחינם בנושא מעבר לדיור מוגן

    לייעוץ טלפוני חינם התקשרו

    077-7715476

    או מלאו את הפרטים:









    הרשמה מאובטחת. פרטיך נקלטים ליצירת קשר תוך כדי שמירה על פרטיותך.

    חייגו עכשיו צרו קשר