מחקר ישראלי חדש בנושא אלצהיימר יאפשר האטת תהליכי הזדקנות

מחקרבמחקר חדשני ופורץ דרך שנערך באוניברסיטת תל אביב, באו לעולם תובנות חדשות בנוגע לתפקידו של רצפטור הנמצא בכל אחד מתאי הגוף, שעשויות לשמש כבסיס לטיפולים שיסייעו להאט את תהליכי ההזדקנות הטבעיים.

החלבון ששמו הוא IGF-1R מוכר למומחים בתחום כבר זמן רב בתור חלבון בעל תפקידים רבים, הלוקח חלק במגוון רחב ביותר של תהליכים פיזיולוגיים, הקשורים בין היתר להזדקנות, גידולים ממאירים, גדילה של ילדים והתפתחות של עוברים.

במחקר החדש, שנערך על ידי צוות של חוקרים מאוניברסיטת תל אביב שבראשו עמדה דוקטור סלוצקי אינה, מבית הספר סגול למדעי המוח והפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב, חקרו את אופן הפעולה של החלבון ובחנו את הקשר שלו למחלת האלצהיימר.

בפועל בוצע המחקר על ידי הדוקטורנטית גזית נטע, בשיתוף החוקרות דוקטור ורטקין אירנה, דוקטור שפירא אילנה, מור יעל, שייבה מעיין ושלומוביץ עדן מהמעבדה של דוקטור סלוצקי וכן היו מעורבים במחקר חוקרים מאוניברסיטת גטינגן הגרמנית. המאמר שנכתב בעקבות המחקר פורסם בכתב העת היוקרתי Neuron בחודש פברואר, 2016.

הרקע למחקר

כבר בשנת 2009 פורסמו שני מחקרים שונים שבהם נמצא כי ישנו קשר ברור בין כמות נמוכה של קולטנים מסוג IGF-1R לבין החלשת הפתולוגיה הקשורה לאלצהיימר ושיפור בתפקוד המוחי בעכברים כאשר במחקר הנוכחי ניסו החוקרים להבין מה עומד מאחורי הקשר המעניין הזה.

בשלב מוקדם מאוד הבינו החוקרים המעורבים במחקר כי רב הנסתר על הגלוי בכל הקשור לפעילות של הקולטן בהעברת מסרים עצביים במוח ולכן החליטו תחילה לבחון את ההשפעה שלו על תהליכי ההעברה העצביים במצב של אלצהיימר ובמוח בריא.

האזור שבו בחרו החוקרים להתמקד נקרא היפוקמפוס, שכן אזור זה הוא האזור המוחי האחראי על תהליכי הלמידה והזיכרון ובנוסף אזור זה נפגע בחולי אלצהיימר בצורה משמעותית עם התקדמות המחלה. החוקרים עשו שימוש בתרביות של תאי היפוקמפוס ובפרוסות מוח מאזור זה ובחנו בתנאי מעבדה את התגובה של הקולטן לסוגים שונים של חלבונים במקביל לבחינת ההשפעה של התהליכים השונים על מעבר של מידע עצבי בנקודות החיבור בין תאי העצב, הנקראות סינפסות.

דבר המומחה

לפי דוקטור סלוצקי, נכון להיום אנחנו מכירים שני סוגים עיקריים של העברת מידע בין תאי העצב במוח, כאשר רוב הפעילות נובעת מגירוי חשמלי הגורם להעברה של מידע מזוהה וברור. בנוסף, מתרחשת גם העברה של מידע בצורה אקראית וספונטנית ללא כל גירוי חשמלי מקדים שעד כה לא הצליחו החוקרים בתחום לרדת לפשרה.

הממצא המרתק ביותר שהתגלה במחקר הנוכחי הוא שישנו חומר מעכב הגורם להפחתת הפעילות של הקולטן IGF-1R וכתוצאה מכך, מתרחשת ירידה משמעותית בהעברת המידע שמקורו בגירוי חשמלי, במקביל לעלייה בהעברת המידע המתרחשת בצורה אקראית וספונטנית ללא גירוי. התוצאה הכוללת היא הפחתה משמעותית בפעילות המוח.

לאחר הגילוי המרתק המשיכו החוקרים לחקור את התופעה שלא הייתה ידועה עד כה וגילו זוג מנגנונים תוך תאיים המתווכים את ההשפעה שהתגלתה, כאשר שני המנגנונים מתרחשים בתוך המיטוכונדריון, תחנת הכוח של התא.

מה הן ההשלכות היישומיות של המחקר?

אחת מהתופעות המוכרות ביותר המופיעות בקרב אנשים הנמצאים בסיכון מוגבר לחלות באלצהיימר באה לידי ביטוי בפעילות חריגה ומוגברת של נוירונים בהיפוקמפוס. במחקר הנוכחי הצליחו להראות החוקרים כי על ידי הוספת חומר מעכב המוביל לירידה ברמת הפעילות של הקולטן, ניתן להפחית בצורה משמעותית את הפעילות העצבית בהיפוקמפוס, כך שייתכן מאוד שבצורה זו ניתן יהיה בעתיד להפחית את רמת הסיכון לחלות במחלה הקשה.

    קבלו יעוץ אובייקטיבי בחינם בנושא מעבר לדיור מוגן

    לייעוץ טלפוני חינם התקשרו

    077-7715476

    או מלאו את הפרטים:









    הרשמה מאובטחת. פרטיך נקלטים ליצירת קשר תוך כדי שמירה על פרטיותך.

    חייגו עכשיו צרו קשר