שרימפס נחשב למזון עשיר בחומצות שומן אומגה 3, ומסייע לשיפור מצב הרוח. אומרים שיש אנשים שאוכלים שרימפס נוטים להיות פחות מדוכאים. מחקרים הראו כי אם חומצות שומן אלו מופחתות בגוף, מתרחשת ירידה בבריאות הנפש, המגבירה את הסיכוי לפתח מחלת אלצהיימר.
הקשר בין שרימפס לבין מניעת אלצהיימר
מדענים הדגישו במחקר שפורסם בפברואר 2016 בכתב העת של איגוד הרפואה האמריקני, את נושא היחסים הסבוכים בין אכילת שרימפס, חומצות שומן, כספית ודמנציה בקרב אנשים מבוגרים. הם סקרו את הרגלי התזונה של קבוצת משתתפים במחקר, מידי שנה, החל משנת 1997, כולל קבוצת משנה בת 286 משתתפים שנפטרו בין השנים 2004 ו-2013. הם ביצעו נתיחות מוחיות על מנת להתבונן על רמות הכספית ולבדוק אם קיימים נזקים נוירולוגיים המעידים על דמנציה.
ממצאי המחקר
המדענים סבורים שממצאי המחקר מרשימים ביותר. הם משערים שאכילת שרימפס קשורה בהפחתה בנוירופתולוגיה, אך אם קיימות רמות גבוהות של כספית במוח, ההשפעות יעבדו נגד. אלא שבמהלך המחקר לא נמצאו כלל רמות כספית גבוהות.
לעומת זאת, המלכוד הוא שהחוקרים ציינו את היתרון בקרב המשתתפים בעלי גורם סיכון גנטי חזק בלבד לאלצהיימר. משתתפים אלו נשאו גרסת גן שנקרא APOE4, אשר קשור לסיכון גבוה יותר להתפתחות אלצהיימר.החוקרים דירגו את כמות הנזק הנוירולוגי בו הבחינו בסולם של אחד עד ארבע, משום נזק ועד לרמה הגבוהה ביותר של נזק. בין משתתפי המחקר שנשאו את הגרסה הגנטית APOE4, נמצאו פחות סיכויים לנזקים מוחיים בקרב האנשים שאכלו לפחות מנה אחת של שרימפס בשבוע, לעומת המשתתפים שאכלו פחות מכמות זו.
מסקנות המחקר
המדענים סבורים שאנשים ללא הגן APOE4 עדיין יכלים להגן על עצמם מפני אלצהיימר באמצעות אכילת שרימפס, אך המחקר הנוכחי לא היה גדול דיו לזיהוי ההטבות. תיאוריה אחת גורסת שצריכת שרימפס עשויה להועיל יותר בגיל מבוגר, מתוך הנחה לפיה ככל שאדם מתבגר הוא מאבד DHA במוח, שהיא מולקולה חשובה לשמירת בריאות המוח. מולקולה זו היא אחת מחומצות השומן העיקריות אותה ניתן להשיג בדגים. אנשים הנושאים את הגן APOE4 נחשבים כחסרים יותר DHA במוח, ולכן צריכת שרימפס מועילה להם אף יותר.באשר לשאלה האם הכספית מגבירה את הסיכון ללקות בדמנציה, המדענים אינם סבורים שקיימות ראיות התומכות בקביעה זו. לדעתם, המתכות הכבדות בגוף גרמו לנזקים בגילאים מוקדמים יותר, שהתבטאו בכאב עצבי, גירוד או צריבה.
