תשישות נפש היא מצב בו תפקודו הקוגניטיבי של אדם נפגע בעקבות מחלות או מצבים קלינים שונים הפוגעים בתפקוד או במבנה של תאים במח. מחלות כמו אלצהיימר ודמנציה הן הגורמים העיקריים לתשישות נפש ומכיוון שתפוצתם רחבה יותר בגיל מבוגר, רוב תשושי נפש הם קשישים (אם כי חשוב לציין שישנם גם אנשים צעירים יותר הסובלים מתשישות נפש בעקבות מחלות שונות או שימוש בסמים, למשל).
שיקולים במעבר לבית אבות לתשושי נפש
שאלת המעבר לבית אבות היא שאלה שמעסיקה קשישים רבים, גם כאלה שאינם סובלים משום מחלה. מעבר לבית אבות דורש שינוי בשגרה, התרגלות מחודשת למקום חדש ולא מוכר, סביבה פיזית וסביבה אנושית שונה ועוד. בנוסף, מהווה המעבר לבית אבות מעין הכרה בגיל, או הכרה בצרכים המשתנים שגורמת הזקנה.
ישנם קשישים שמעדיפים להישאר ככל האפשר בביתם ובסביבתם המוכרת, ואילו אנשים אחרים מעדיפים דווקא את היתרונות הגלומים בבית המרכז הגנה, טיפול רפואי וסביבה חברתית ופעילה התואמת את גילם.
כאשר אדם חולה ובעיקר כאשר הוא סובל מתשישות נפש המאופיינת בקשיי תפקוד בולטים, מעלה שאלת המעבר לבית אבות סוגיות שונות לחלוטין ובעלות משקל רב לא רק על הקשיש החולה, אלא גם על סביבתו הקרובה ובני משפחתו.
בעד מעבר לבית אבות לתשושי נפש
בראש הטיעונים בעד המעבר לבית אבות לתשושי נפש עומדת העובדה כי תשושי נפש מאבדים את יכולתם לדאוג ולטפל בעצמם. עם הזמן, החולים אינם מסוגלים לעשות אפילו פעולות פשוטות ויומיומיות כגון להכין לעצמם אוכל או לאכול בכוחות עצמם, הם לא זוכרים לקחת תרופות חשובות, הם מתקשים להתקלח ולעיתים גם לשלוט בצרכיהם.
חולים מסוימים אפילו עשויים לפגוע בעצמם באופן ישיר, בעקבות תחושות דיכאון או באופן עקיף על ידי חוסר טיפול עצמי, אי לקיחת תרופות בזמן, שימוש בתרופות לא נכונות או שוטטות במקומות מסוכנים ללא מודעות מספקת לסכנות האורבות בחוץ. ככל שתשישות הנפש מחמירה, כך העול על בני משפחתו הקרובים של הקשיש עולה, כאשר בשלב מסוים לא ניתן כלל להשאירו לבד ללא השגחה ועזרה.
בית אבות סיעודי, המיועד לטיפול בקשישים תשושי נפש מציע פתרון לצורך זה. בבית החולים נמצאים אחיות, רופאים ועובדים סיעודיים אשר יכולים לדאוג לצרכיו ולביטחונו של החולה. החולה מקבל עזרה בפעילויות שאינו מסוגל לבצע בעצמו, יחד עם טיפולים רפואיים ופיזיותרפיסטים להם הוא זקוק.
נימוק נוסף למעבר לבית אבות לחולי אלצהיימר הוא הסביבה החברתית. לתשושי נפש קשה לקיים קשרים בין אישיים ולגוון את פעילותם היומיומית. בבתי החולים הסיעודיים קיימת סביבה חברתית וקיימות פעילויות המתאימות לקשישים במצבים שונים של תשישות נפש, על מנת שיוכלו לממש את מירב הפוטנציאל לו הם מסוגלים במצבם.
לפעילויות אלה נודעת חשיבות רבה בהתמודדות עם תחושות של דיכאון ובדידות האופייניות לתשישות נפש.
נגד מעבר לבית אבות לתשושי נפש
בעבור רב תשושי הנפש, נודעת משמעות רבה לחשיבותה של השגרה והסביבה המוכרת. כאשר אדם מתחיל לאבד את יכולתו לרכוש זיכרונות חדשים, הוא פרנואידי ומתקשה לסמוך אפילו על האנשים המוכרים לו, קשה לו מאוד להסתגל לסביבה חדשה ולא מוכרת, ללמוד חוקים וכללים חדשים ולהסתגל למצב חדש.
למרות היתרונות הגלומים במעבר לבית אבות סיעודי, לעיתים, במידת האפשר, טובת החולה היא דווקא להמשיך לטפל בו בביתו. הבית הוא מקום בטוח יחסי, תשוש הנפש עשוי לזכור לפחות באופן חלקי היכן נמצאים דברים חשובים לו והוא לא מרגיש כאילו סולק ממקומו בטרם זמנו.
כאשר בוחרים להעביר תשוש נפש לבית אבות סיעודי (ההחלטה היא באחריות האפוטרופוס שמונה לחולה) חשוב לבחור בבית חולים אשר קיבל רישיון ממשרד הבריאות ומפעיל מידה מספקת של טיפולים ופעילויות לרווחת החולה.
