טיפול באור וחולי אלצהיימר

מחלת אלצהיימר היא מחלת שטיון ניוונית הפוגעת בתאי מוח. אחת מהסיבות העיקריות להיווצרות המחלה היא פגיעה באזורים מסוימים במוח, אשר בהם נוצרים הצטברויות של גושי חלבונים בתוך התאים.

החלבונים המצטברים גורמים למוות של התאים ועל ידי כך לשיבוש בתהליכים מסוימים. הביטוי העיקרי של המחלה הוא ירידה ביכולת התפקוד הקוגניטיבי (חשיבתי) אשר למעשה פוגע בזיכרון, התנהגות וצורת חשיבה.

אלצהיימר- נתונים ותסמינים

שכיחות המחלה בישראל עומדת על כ- 70,000 איש, וההערכה כללית היא כי עד שנת 2020, 130,000 איש בישראל יסבלו מהבעיה. תוחלת החיים הממוצעת מזמן האבחון עד למוות היא כ- 10 שנים. נמצא כי אחוז הנשים הסובלות מהמחלה מעט גבוה יותר ועומד על כ-65% מכלל החולים.

אחד מהגורמים הידועים כמורידים את התפקוד הכללי באנשים אשר כבר אובחנו כסובלים מאלצהיימר, הוא חוסר איזון במחזורי העירות- שינה של הגוף ובטמפרטורת הגוף הממוצעת.

המצב מתבטא בשינה מוגברת במהלך היום ולעיתים אף בהתהפכות מוחלטת של יום ולילה. החולים נוטים לסבול מירידה בצורת ההתנהגות והתפקוד הכללי, דיכאון והפחתה ביכולת החשיבה ההגיונית.

כיצד עובדת שיטת הטיפול באור?

אחת מהאפשרויות לטיפול בבעיות אשר הוזכרו, הוא על ידי טיפול באור (light therapy) בצבעים שונים. הצבעים השונים מייצגים אורכי גל שונים המשפיעים על התאים הקולטים אור בעיניים.

נמצא כי אורכי גל מסוימים, הנראים בקשת של אור כחול וירוק נוטים להשפיע על התאים המשחררים חומרים המעודדים מחזורי עירות שינה תקינים, המפרישים חומר הנקרא מלטונין.

האור אשר חודר את תאי הראייה למעשה מתורגם לאותות חשמליים אשר המוח "מסוגל להבין". האותות החשמליים מופנים למספר איורים במוח, אחד מן האזורים נקרא בלוטת ההיפותלמוס.

הפעלה של בלוטה זו יגרום לשחרור חומרים שונים אשר יעזרו להפרשת הורמונים ואיזון "השעון הפנימי" של הגוף, האחראי על מחזור העירות-שינה של הגוף.

השימוש בטיפול באור נחשב ליעיל במספר סוגים של דכאון וכן הפרעות התנהגות הנובעות משינויי עונות. העובדה כי תופעות הלוואי של הטיפול הן יחסית מועטות, נותן לו אטרקטיביות מסוימת גם לשימוש במחלת האלצהיימר, לאור העובדה כי הטיפול התרופתי הקונבנציונאלי נושא עימו מספר לא מועט של תופעות לוואי.

השפעת הטיפול באור על חולי אלצהיימר

במחקר שבוצע לאחרונה, בדקו את השפעת הטיפול באור ירוק-כחול בכ-20 נשים המאובחנות כחולות באלצהיימר. הגיל הממוצע של הנבדקות היה 86 ומרביתן נמצאו בשלבים מאוחרים של המחלה. החולות חולקו לשתי קבוצות, הקבוצה הנבדקת וקבוצת בקרה.

התוצאות הושגו על ידי תשאול בני המשפחה על שינויים בתפקוד הקוגניטיבי, כגון זיכרון, יכולת דיבור, עירנות, זיהוי, פעילות מוטורית, שיתוף פעולה עם המטפל העיקרי ועוד.

התוצאות היראו שיפור נרחב בפעילות היומיומית, זאת לאחר שמחזורי העירות והשינה של המטופלות נהיו מאוזנים ויעילים יותר. המטופלות קמו מוקדם יותר, ישנו שינה רצופה יותר במהלך הלילה והיו עירות ליותר שעות במהלך היום.

ירידה בישנוניות במהלך היום שיפרה את תזונת המטופלות, עלייה במצב הרוח לאור העובדה כי מספר שעות השינה "המסודרות"  עלה.

לסיכום, נראה כי שיטת הטיפול באור יכולה לסיייע לתפקוד היומיומי של חולי האלצהיימר, תופעות הלוואי הינן מינוריות וכוללות כאבי ראש ושרירים ויובש בעיניים ובאף. יתכן כי יעילות השיטה עולה על השפעת תופעת הלוואי.

קיימים טיפולים נוספים המנסים להתמודד או להאט את קצב מחלת האלצהיימר, ביניהם: טיפול באמצעות גינקו בילובה, מריחואנה רפואית, רמבר ועוד.